הניו יורק טיימס פירסם השבוע מאמר שבדק את עמדות המועמדים לנשיאות ארצות הברית בנושאי היי-טק. מיט רומני וברק אובמה התבקשו לפרט את תוכניותיהם לטיפוחה של זירת הסטארט-אפים בניו יורק ולעידודם של יזמי היי-טק. מיט רומני התייחס למספר נושאים בוערים: הוא יגדיל את מכסת הויזות לעובדים זרים בהיי-טק האמריקני, יפחית את מס החברות ל 25%, וידאג לכך שאמריקה תשוב להיות המקום הטוב בעולם לפיתוח מיזמים צעירים. ברק אובמה, אשף הבלקברי וחביב הרשתות החברתיות, הביע אופטימיות שיזמי ההיי-טק ימשיכו לחדש ולבנות תעשייה מפוארת. אובמה ציין שבמהלך כהונתו השקיע רבות בתשתיות תקשורת ובחקיקה שמעודדת הנפקה ציבורית של חברות סטארט-אפ.
ואצלנו? הכישלון הגדול של הממשלה הנוכחית בתחום ההיי-טק היה ההתעקשות המיותרת עם אינטל במשא ומתן לבניית מפעל ייצור חדש באיזור בית שאן. הפקידים הקשוחים שניהלו את המשא ומתן הזה שמרו על כבודנו הלאומי וויתרו על אלפי מקומות עבודה, תשתיות חדשות והזדמנות לצמיחה כלכלית באיזור מוכה אבטלה. מצד שני, ייאמר לזכות משרדי האוצר והתמ"ת, שהם המשיכו לחפש דרכים לעודד השקעות בהיי-טק וייצרו דור חדש של חממות טכנולוגיות בפיקוחו של המדען הראשי. מאבקי התקציב בין משרדי המדען והאוצר נמשכו ומן הסתם יחריפו בשנת הגזירות הצפויה לנו אחרי הבחירות. בנושא הזה, אין סיבה להיות אופטימיים.
ומה לגבי המועמדים? בשני אירועים במסגרת הסידרה "ההיי-טק הישראלי בגובה העיניים", התכבדתי השנה לארח על הבמה שני מתמודדים שיהיו חלק משמעותי מהמפה הפוליטית החדשה של ישראל אחרי הבחירות של ינואר 2013: יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' והפוליטיקאי הטרי יאיר לפיד. שניהם נשאלו לגבי עמדותיהם בנושאים הבוערים להיי-טק הישראלי.
שלי יחימוביץ' הצליחה לעורר עליה כעס רב בקהילת ההיי-טק בעבר כשהודיעה על תמיכתה בחרדים שהפגינו נגד אינטל בירושלים. כמו כן, קריאותיה לעידוד התאגדות עובדים בהיי-טק הישראלי וטענותיה כלפי תנאי העבודה של עובדי ההיי-טק ("עבדי ההיי-טק" היא קראה להם בבלוג שלה) לא תרמו לפופולריות שלה בענף. ואולם, כשניתנה לה ההזדמנות על הבמה, התגלתה יחימוביץ' כתומכת נלהבת. היא כן בעד יזמי ההיי-טק היצרנים, שמייצרים מקומות עבודה וערך אמיתי לכלכלה, בניגוד לטייקונים שמתעשרים, לדברי יחימוביץ', בגלל מניפולציות פיננסיות על חשבון הציבור הישראלי.
יאיר לפיד דיבר על תרבות האקזיטים ועל הצורך ליצור כלכלת היי-טק יציבה ולטווח ארוך. הוא היה רוצה לראות בישראל עוד חברות היי-טק גדולות כמו צ'ק פוינט ובכוונתו לעודד יזמי היי-טק להמשיך ולחדש. בהינתן שחלק מהמקורבים ביותר ללפיד מגיעים מההיי-טק הישראלי, כולל מנהל מטה הבחירות שלו, יזם ההיי-טק הילל קוברינסקי, ניתן להניח שאם יגיע לעמדות ההשפעה הנכונות, יאיר לפיד הוא אכן מועמד טוב עבור ההיי-טק הישראלי.
בשורה התחתונה חשוב לזכור שההיי-טק הישראלי, מנוע הצמיחה של המשק וזה שאחראי לכ 15% מהתל"ג של מדינת ישראל, על כל עשרות אלפי עובדיו ומאות אלפי התושבים הקשורים בו בדרך כזו או אחרת, יתפוס מקום שולי ביותר גם במערכת הבחירות הזו. כי בפוליטיקה הישראלית אין משמעות גדולה מדי לסקטור היצרני, משלם המיסים והתורם, אלא לקבוצות לחץ בעלות אינטרסים ממוקדים ונציגים כוחניים וחצופים. נראה שאת המצב הזה אף מועמד לא ישנה, גם אחרי הבחירות.
…
(פורסם ב"גלובס" – 17 אוקטובר 2012)
תגובה אחת
המועמד הכי טוב להייטק הישראלי הוא נפתלי בנט, יזם הייטק בעצמו שככל הנראה יעמוד בראשות הבית היהודי.