פרד במנהטן

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

יחסית לכמות הכספים האדירה שהוא מגלגל, שוק ההיי-טק המקומי חווה מעט מאוד מקרי פשע, מעילה בכספים או אירועים פליליים אחרים. למעלה מעשרים מליארד דולר הושקעו מתחילת המאה הנוכחית בחברות סטארט-אפ ישראליות צעירות ולמרות שההכסף הרב הזה ייצג אינטרסים כלכליים קרים ושאפתניים ביותר, למרבה השמחה הוא לא ייצר פושעים מתוחכמים או סיפורי מרמה מסמרי שיער. אולי דווקא בשל העובדה הזו ספר הביכורים של אבי דומושביצקי, יזם היי-טק ומשקיע הון סיכון ותיק, מפתיע בשל הרושם שהוא מייצר בקרב קוראיו המגיעים מעולם ההיי-טק וההשקעות: עלילת הספר, הכוללת מקרי מוות מסתוריים, רצח, סחיטה ואיומים, נראית טבעית ביותר וסצינות רבות בה משרות את התחושה שנלקחו היישר מזירת ההתרחשות של ההיי-טק העולמי והישראלי.

דומושביצקי, מהנדס חשמל ובעל תואר שני במנהל עסקים, הקים בשנת 1994 את חברת ההיי-טק סיבריג' שנמכרה לאחר כחמש שנים לחברת סימנס ובשיאה העסיקה כאלף עובדים. הוא פנה להון סיכון, היה שותף בקרן ההון סיכון האמריקאית 'בטרי' ולאחר מכן הקים קרן השקעות מקומית. בשנתיים האחרונות הוא נעלם מהזירה המקומית ובימים אלה התבררה הסיבה בדמותו של ספר המתח "פרד במנהטן". אחרי שקראתי את הספר בנשימה עצורה ביקשתי ממנו לענות על מספר שאלות:

– מה מביא יזם היי-טק מצליח, איש הון סיכון מצליח, לעזוב הכל ולפנות לכתיבה?

אותה סיבה שהביאה אותי להיות יזם ואחר כך משקיע הון סיכון – התשוקה הפנימית לעשות דבר חדש. גדלתי בבית בו השפה העברית היתה ערך עליון ולכן הרצון לכתוב היה טבוע בי מאז ומעולם. אבל כתיבה היא עבודה במשרה מלאה, זמן שלא הייה לי בתקופת ההיי-טק של חיי. רק כשהבנתי שאני מוכן לוותר על הכל ולהתרכז בכתיבה עשיתי את הצעד שנראה הזוי לרוב מכרי, אבל שאני שלם איתו היום לגמרי.

– האם מצאת קווים דומים בין יצירת ספר לבין יצירת חברת היי-טק חדשה?

הרבה. כאמור בשניהם תשוקה היא מצרך הכרחי. אבל כמובן שצריך רעיון טוב, חשוב להביא משהו מרענן שעוד לא עשו לפניך ושיש לו שוק מספיק גדול. כמו כן, אתה חייב לבנות צוות טוב סביבך (אמנון ז'קונט הצטרף אליי כעורך) וכמובן – כמו בהיי-טק – בלי שיווק טוב כלום לא נמכר.

– האם החיים האמיתיים דומים לחיים הכוחניים והאכזריים לפעמים שתיארת בספר? האם שאבת השראה מאירועים בעברך או שהכל דמיון טהור?

כשמדובר בכסף, ובעיקר בכסף גדול, אנשים נוטים להיות ממוקדי מטרה. לצופה מהצד התנהגות כזאת יכולה להתפרש ככוחניות או אפילו אכזריות, אבל בסופו של יום אנשי ההון סיכון משקיעים כסף של אחרים ומחוייבים כלפיהם בהצלחה. וכן, כל סיטואציה שמתוארת בספר מבוססת על מקרה אמיתי שקרה גם לי לאורך הקריירה.  טוב, חוץ ממקרי המוות שמתוארים בספר…

– האם היתה כאן גם אמירה לגבי עולם ההון סיכון שאתה מכיר כל כל טוב? האמנם כולנו, משקיעי הון סיכון, קשוחים, תאבי בצע וחסרי מידות מוסר בסיסיות?

בוודאי שלא. לדעתי חלק מהדמויות שתיארתי בספר הן מאד אנושיות וכך גם גיבור הסיפור שהוא שותף בקרן. אז כמו בכל דבר בחיים, יש אנשים מכל הסוגים. לא אכחיש שלא פעם הפריע לי בעבודתי כמשקיע הצורך להתעלם מהפן האישי ולהתרכז בצעדים הכואבים שיש לנקוט כדי שבעלי המניות ירוויחו, אבל זאת לא הייתה הסיבה שהחלטתי לעזוב את עולם ההשקעות. כאמור, הרצון לכתוב התחיל לבעור בעצמותיי ומנסיוני, בכל פעם שהקשבתי לתחושות הבטן, רק יצאו מזה דברים טובים.

– האם תחזור להיות יזם ומשקיע או שאתה מהיום ואילך סופר במשרה מלאה?

אני מאמין שלא אחזור יותר לעולם ההשקעות. אני עוד עוסק כמנטור במספר חברות הי-טק ונהנה מאד מהעבודה עם היזמים, אבל אני מאמין שלא אחזור לזה בתפקיד רשמי. לגבי "סופר במשרה מלאה" – כל מה שאני יכול לומר כרגע זה שאני בכבר עמוק בתהליך כתיבת הספר השני. מה יהיה בעתיד? כל עוד אהנה מהתהליך אמשיך לכתוב ואח"כ? מי יודע.

– ובכל זאת, תובנות שלך לגבי תזזית ההשקעות הענקיות והאקזיטים המרשימים בסיליקון וואלי ובאומת הסטארט-אפ?

השוק הוא מחזורי. כנראה הגיעה שוב שעת ניפוח הערכים של חברות היי-טק. אין ספק שיהיו מספר לא מבוטל של משקיעים שירוויחו כסף כבד, בעיקר אלו שהשקיעו לפני שנתיים שלוש, ויהיו רבים, בעיקר אלה שקופצים על העגלה עכשיו שיפסידו את המכנסיים. אני חושש שהמין האנושי הוא לא מכונה לומדת, אלא מערכת שבנויה על תקווה ואמונה. ואולי טוב שכך, למרות המחיר הכבד שתכונה זו גובה לעיתים.

את סופו של הסיפור הזה, בועת ההיי-טק הנוכחית, שמח או עצוב, לא ימציא אף סופר. המציאות תכתוב אותו בדרך שרק היא תמצא לנכון.

(פורסם ב"גלובס" – 21 אפריל 2015)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.