ספרייה דיגיטלית

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פתיחתה של שנת הלימודים תשע"ד בשבוע הבא היא הזדמנות טובה לחזור לנושא תוכנית התיקשוב הלאומי, אליו התייחסנו כאן בהרחבה בעבר. אם הידיעות שנפוצו אתמול ברשת יתבררו כנכונות, הרי שהתוכנית הזו, שהיתה אמורה להצעיד את מערכת החינוך הישראלית אל המאה ה – 21, הוקפאה לפי שעה על ידי משרד החינוך, לאחר השקעה של כחצי מליארד ש"ח ואין סוף משאבי תיכנון וביצוע שהושקעו בה בתקופת שר החינוך הקודם, גדעון סער.

מה שכנראה לא ייעצר בינתיים, אולי כי את הרכבת הזו כבר אי אפשר לעצור, הוא המעבר לספרי לימוד דיגיטליים ואינטראקטיביים. אלה קיבלו תנופה משמעותית בשנתיים האחרונות, גם היא בעידוד משרד החינוך, שאף הקצה תקציבים מיוחדים להוצאות ספרים שפיתחו ספרים דיגיטליים ולבתי ספר שהחליטו לצרוך אותם. ההערכות הן, שספר לימוד דיגיטלי הוא זול משמעותית לצרכן הסופי, אך לא פחות חשוב מכך, הוא מעודכן יותר, נוח יותר ללימוד ומאפשר שיטות חינוכיות חדשניות ומותאמות לעולם החדש.

מספר חברות מסחריות ועמותות ללא מטרות רווח מייצרות כיום סביבות לימוד אינטראקטיביות, שדרכן יכולים התלמידים לצרוך את ספרי הלימוד הדיגיטליים. בין אלו שכבר החלו ליישם את פתרונותיהן בשטח ניתן למנות את מט"ח הוותיקה, "לרני" (של היזמים דב מורן ורני כהן) ו"ספרשת", מיזם עסקי-אקדמי חדש, מיוזמתם של האוניברסיטה העברית בירושלים ומשקיעים פרטיים. עמותת סנונית(*) ומכון וייצמן מספקים ידע טכנו-פדגוגי מתקדם לספרשת ואתר החברה מונה הוצאות לאור כגון מודן, רכס, כינרת, יבנה ואחרות כשותפות שלו לייצור ספרים דיגיטליים.

התפיסה הטכנו-פדגוגית החדשה מניחה שלא התכנים הם שהשתנו בהכרח אלא הלומד השתנה. התלמיד של היום נולד לסביבה דיגיטלית ומוכן בקלות רבה יחסית לאמץ אותה. הנגשת הידע נדרשת פחות ופחות מאחר שהידע נמצא בכל מקום. אבל מה שכן נדרש יותר מבעבר הוא התיווך של הידע ללומד ושימוש בערכים המוספים שמביאה איתה הטכנולוגיה ללמידה אפקטיבית ויעילה, המותאמת לאיכויות וליכולות של כל לומד.

הספר החדש הוא ספר אינטראקטיבי. התלמידים יכולים לכתוב בתוך הספר, התשובות שלהם נשמרות ונשלחות למורה, שמצידו שולח להם משוב בחזרה. הספר כולל גם משחקים, פעילויות לימודיות שונות, קטעי וידאו וקישורים למידע נוסף. הכוונה היא לאפשר לכל תלמיד להשתמש במחשב הנוח לו, כמו גם לאפשר לו להשתמש בכמה מכשירים במקביל, למשל טאבלט קל וזול בכיתה ומחשב אישי עם מסך גדול בבית ואפילו סמארטפון במצבים מסוימים.

רויטל רובין, מנכ"לית עמותת סנונית, מסרה לי הערכה, כי בשנת הלימודים הקרובה ילמדו כ 20,000 תלמידים בספרים הדיגיטליים במודל האינטגרטיבי (מכשיר קצה הכולל ספרים של מו"לים שונים). לדבריה, עד סוף שנת 2013 צפויים להיות בשוק כ – 500 ספרים דיגיטליים, שאושרו על ידי משרד החינוך.

ברשת אורט ישראל(*) החליטו לבדוק בזהירות את הנושא. שרון גרינברג, ראש היחידה לטכנולוגיות אינטרנט באורט, מוביל פיילוט של סביבת לימוד אינטראקטיבית בעשרה בתי ספר של הרשת. הוא בחר בפתרונות של החברות "לרני" ו"ספרשת" ומעריך שכמה אלפי תלמידים (מתוך כמאה אלף הלומדים ברשת) ילמדו השנה בעזרת כשלושים כותרים דיגיטליים שנבחרו לניסוי. "אנו מתייחסים בזהירות לנושא הספרים הדיגיטליים", כתב לי גרינברג, "אין משמעות בעינינו רק להחלפת הנייר במסך מחשב. חשוב להבין מהי הפדגוגיה הנלווית למהלך הזה."

ובנושא הזה, רויטל רובין מסנונית אומרת: "בעידן הדיגיטלי צריך להכיר את הערך המוסף של הטכנולוגיה ולאמץ אותה. הדגש צריך להיות מומר מהנגשת ידע ושינונו למינוף הטכנולוגיה ושימוש בה לחשיבה מסדר גבוה, יצירתיות, למידת חקר, שיתופיות ויצירת לומד אקטיבי שמייצר תוכן ולא רק צורך אותו. תכני הספרים הדיגיטליים (שהומרו מספרים מודפסים) ותכני המולטימדיה הם נדבך חשוב וחיוני אך הינם רק חלק מסביבת הלימוד הטכנו-פדגוגית החדשה. מרחב הלמידה הטכנולוגי כולל עזרים לניהול כיתה ולמידה; מערכת משוב ובקרה, למידה דיפרנציאלית ומותאמת ליכולות התלמיד, מיפוי יכולות וצרכים, מערכת הודעות, מבחנים, שעות אינטראקטיבית ורשת חברתית ממוקדת למידה."

האם אין חשש שאנחנו מאבדים את הגורם האנושי בחינוך לטובת הטכנולוגיה והמסכים? שאלתי אותה, והיא השיבה: "המגע האנושי יהיה תמיד מצרך מבוקש וחשוב. מילת המפתח כאן היא מינון. צריך להמשיך להוציא את הילדים בשיעורי מדעים לשדה אך הפעם עם טאבלטים או סמארטפונים בהם יעשו שימוש לצילום, חקר ושיתופיות. הלמידה החוויתית והאישית תמשיך להתקיים בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת והמותאמת ללומד ולמיומנויות הנדרשות ממנו במאה ה- 21. "

לימוד אנגלית בספר דיגיטלי, "ספרשת"




(*) יזהר שי הוא חבר הוועד המנהל של עמותת סנונית ושל רשת אורט ישראל

(פורסם ב"גלובס" – 21 אוגוסט 2013)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

תגובה אחת

  1. אכן כל כך הרבה יתרונות יש בהעלאת הקשור קטלוג דיגיטלי לרשת האינטרנט ,הטכנולוגיה מאפשרת ללקוחות /תלמידים להנות מתוכן מעניין באמצעות חווית דיפדוף מסוג אחר , הלקוח/ התלמיד יכול לשמור את הקטלוג ולשוב ולקורא בכל את http://www.supertech.co.il/index.php/digital-catalog

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.