החברה האמריקאית קומפס, פרסמה השבוע את הדוח השנתי שלה, שמשווה בין סביבות היזמות והסטארט-אפים במרכזי החדשנות הגלובליים. הדוח של קומפס, שממוקמת בסן פרנסיסקו, מבוסס על למעלה מ – 10,000 שאלונים שמילאו חברות סטארט-אפ במקומות שונים בעולם, ובנוסף על מאות ראיונות עם יזמים ומקורות מידע נוספים. התוצאה היא מסמך מקיף, המתאר את סביבות האקוסיסטם המגוונות המתפתחות סביב ערים שונות ברחבי העולם, כבר מזמן לא רק בעמק הסיליקון או בבוסטון.
הבלוג של חברת קומפס מתאר את המוטיבציה לדוח השנתי, המצוטט בהרחבה באתרי היזמות והטכנולוגיה הפופולריים, כצורך לקדם ולזרז את בנייתן של סביבות תומכות עבור סטארט-אפים ויזמים באשר הם. יזמים יכולים להיעזר במחקר הזה כדי להחליט היכן למקם את המיזם שלהם. משקיעים יכולים לאתר באמצעותו מקורות חדשים להשקעות, במיוחד לאור התחרות הגדלה והולכת בסביבות עמק הסיליקון ומרכזי החדשנות הידועים, וביניהם בוסטון, ניו יורק ותל אביב.
ולממצאים עצמם: שלא במפתיע, עמק הסיליקון מדורג במקום הראשון בעולם, כשהוא זוכה לדירוג המקסימלי בקריטריונים של ביצועים, מימון, כישרון אנושי וניסיון יזמי. מעניין לציין שדווקא בקריטריון של חשיפה לשווקים מדורג ה׳וואלי׳ במקום הרביעי (ניו יורק מדורגת ראשונה בקריטריון הזה) אך כאמור, זה איננו פוגע במיקומו בפסגת היזמות העולמית. אחרי עמק הסיליקון מדורגות בעשירייה הפותחת הערים המובילות בעולם בתחומי היזמות, לפי הסדר הבא: ניו יורק, לוס אנג׳לס, בוסטון, תל אביב, לונדון, שיקגו, סיאטל, ברלין וסינגפור.
כמה הערות לגבי מיקומה הגבוה (מקום חמישי) של תל אביב ברשימת מרכזי החדשנות המובילים בעולם. ראשית, זהו מיקום מכובד ביותר, הגבוה ביותר מבין הערים שאינן ממוקמות בארצות הברית. זוהי מן הסתם עדות לאווירה היזמית המיוחדת שהתפתחה בשנים האחרונות במרכזים שונים בעיר ומחוצה לה, אווירה שתרמה להפיכתה של תל אביב למרכז בין לאומי ולמוקד משיכה למשקיעים וליזמים מארצות רבות, המגיעים לכאן כדי ללמוד, לאתר הזדמנויות ולעיתים רבות גם כדי להקים את הסטארט-אפ שלהם.
מצד שני, בשנה שעברה, באותו מחקר, דורגה תל אביב במקום השני הכללי, כלומר ירדה שלושה מקומות בדירוג. ענבל אריאלי, ממייסדי האקסלרטור של 8200 ומי שעוקבת מקרוב אחרי האינדקס השנתי, טוענת שהירידה של תל אביב בדירוג נובעת משינוי בשיטת המחקר ולא בהכרח מתהליך מהותי שהתרחש אצלנו בשנה החולפת.
עוד ממצאים מעניינים במחקר שהתפרסם השבוע: עולם החדשנות הולך ונעשה בין לאומי בהגדרה. 37% מהסטארט-אפים שהשתתפו במחקר קיבלו מימון שהגיע מחוץ לסביבתם המקומית. 27% מהם קיבלו מימון מחוץ לארצם. אחוז העובדים הזרים בסטארט-אפים עלה ל – 29% בממוצע, ובעמק הסיליקון עמד המספר הזה השנה על 45%! ערכי האקזיטים עלו משמעותית וגם במבחן הזה מדורגת תל אביב בין חמש הערים בהן הצמיחה היתה המהירה ביותר בשלוש שנים האחרונות (כולן מחוץ לארצות הברית). הערים בהן היתה צמיחת היקף ההשקעות מהירה יותר מכל מקום אחר היו ברלין, בנגלור, בוסטון, אמסטרדם וסיאטל. הן יאיימו מן הסתם על מעמדן של ערים אחרות בדוח של השנה הבאה, כולל מעמדה של תל אביב. בהתחשב בשמות הערים המופיעות מעל תל אביב ומתחתיה בדירוג העולמי של סביבות יזמיות, זהו מיקום מצוין, שאומת הסטארט-אפ וקובעי המדיניות שלה חייבים לעבוד קשה כדי לשמרו.
בסך הכל טוב אצלנו בהיי-טק, כך מעיד עלינו דוח בין לאומי מכובד למדי. אבל אסור לנו לקפוא על השמרים. התחרות הגלובלית מתעצמת ומתרחבת מעבר לזמינותם של כסף להשקעות וליזמים שיידעו למנף אותו לצרכי מימון המיזם שלהם. התחרות כיום היא על יצירת סביבות אקוסיסטם מלאות, המהוות קרקע צמיחה המעודדת חדשנות ויזמות ונותנת בידי היזמים כלים, כוח אדם וסביבה תומכת. חשוב שתל אביב בפרט ומדינת ישראל כולה, ימשיכו להוות סביבה אטרקטיבית הממוקמת בפסגת הדירוג של ההיי-טק העולמי. למרבה הצער, הקולות המגיעים ממש בימים אלה ממסדרונות הכנסת, שם מנסים עסקנים להרחיק מהרשות הלאומית החדשה לחדשנות חלק משמעותי מהגופים העוסקים בישראל ביזמות ובחדשנות, מלמדים שיש לפנינו עדיין עבודה רבה ומכשולים לא פשוטים מבית, ללא קשר לתחרות הבינלאומית ההולכת ומתגברת.
…
(פורסם ב"גלובס" – 11 אוגוסט 2015)
