צנזורה בצרות

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

נכון לזמן כתיבתן של שורות אלו, יום שלישי בלילה, נראה שהצנזורה הישראלית מנהלת קרב מאסף כמעט אבוד כנגד התפשטותה של ידיעה, שרבים מפרטיה כבר פורסמו באתרי אינטרנט זרים. חיפוש פשוט בגוגל מעלה עשרות תוצאות המפרטות את פרטי הסיפור כפי שהובן על ידי כתבים זרים, השמחים לפרט את כל מה שידוע להם על עוד פרשה בעלת סממנים חשאיים הקשורה בממסד הישראלי. ייתכן שיממה מאוחר יותר כבר יוודעו ברבים פרטים מעודכנים נוספים בעניין הפרשה החדשה ומי יודע, אולי אף יוסר איסור הפירסום הגורף סביבה. כך או כך, שוב עולה השאלה לגבי יעילותה של צנזורה ומשמעותה המוסרית בעולם כל כך מקושר, שבו גוגל, פייסבוק וטוויטר הופכים כל אחד מאיתנו לתחקירן מקצועי.

אם הצנזורים שלנו רוצים להתנחם, הם מוזמנים לעיין באתרי האינטרנט האמריקאיים שמלאו השבוע בדיווחים על חייו הפרטיים של מי שהיה לוחם ביחידת הקומנדו המיוחדת שחיסלה את אוסמה בן לאדן. מדובר בלוחם שהתכבד לירות מקרוב את שתי היריות בראשו של בן לאדן, היריות שהביאו למותו של רב המחבלים. למרות מעטה החשאיות הכבד על המבצע ופרטיו, הצליחו בשנה האחרונה עיתונאים להגיע אל רוב המשתתפים בתיכנונו ובביצועו ולדלות מהם פרטים, שפירסומם מעורר מן הסתם חלחלה בכל מי שענייני בטחון מידע קרובים לליבם.

הדיון בדבר כללי השימוש בצנזורה הוא לגיטימי וחשוב. אין ספק בדבר חשיבותה כאמצעי לשמירה על ביטחון המדינה ולא פחות חשוב מכך, הגנה על שליחי המדינה באשר הם. מצד שני, אסור לשכוח שצנזורה היא מגבלה על חופש הדיבור וחופש הגישה למידע, והשימוש בה עלול לפגוע בדיון ציבורי בעל ערך.

בארצות הברית, הדיון בגורלו של לוחם הקומנדו שירה בבן לאדן העלה לכותרות את הנושא הכאוב של הטיפול בפורשי הצבא האמריקני, הלוחמים שנזרקים אל החיים האזרחיים ללא ביטוח רפואי או הבטחת הכנסה כלשהי. בישראל, העלו אתמול מספר חברי כנסת בשאילתות שלהם את הנושא הרגיש של זכותה או אי זכותה של המדינה לכלוא אנשים מבלי שזהותם או פשעם יוודעו ציבור. להזכירכם, לפני כמעט שלושים שנה מנעה הצנזורה הישראלית את פירסום תמונתם של שני המחבלים שירדו בחיים מהאוטובוס החטוף של קו 300 ונהרגו בידי אנשי השב"כ. הצנזורים הגנו על לוחמי השב"כ אבל מבלי לדעת תרמו לנסיון להפליל קצין בכיר בצה"ל בהריגת המחבלים.

במקום שבו הצנזורים עלולים להתבלבל או להשתכר בגלל כוחם, נמצאים פייסבוק, גוגל וטוויטר כדי להזכיר לאנשי הצנזורה, שהסיכויים להסתיר סיפור חשוב לאורך זמן קלושים ביותר. מאזן האימה הזה, בין שומרי סודות השלטון לבין הטכנולוגיות שמאפשרות פריצה של כל גבולות המידע, מוכיח את עצמו שוב ושוב כתרומה בריאה לדמוקרטיה ולעולם החופשי.

 

(נכתב ביום שלישי 12 בפברואר 2013, יממה לפני אישור השמועות בדבר מעצרו של האזרח האוסטרלי בן זיגייר והתאבדותו בכלא הישראלי)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.