תסמונת איש המערות

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

בשבוע שעבר העניק לי פרופסור שמעון שוקן, הדיקן המייסד של בית הספר למדעי המחשב במרכז הבין תחומי בהרצליה, ספר במתנה. את הספר קיבלתי כהוקרת תודה על הרצאה בפורום החדשנות אותו מוביל פרופסור שוקן ביד רמה. לכן, לא הופתעתי לגלות ששם הספר הוא "הפיזיקה של העתיד – כיצד ישנה המדע את גורל האנושות וחיי היום-יום שלנו עד שנת 2100".

כמי שעיין כבר ביותר מספר אחד או שניים העוסקים בעתידנות, ניגשתי למלאכת הקריאה בספקנות, אבל מהר מאוד נכבשתי בסגנונו של מחבר הספר, מיצ'יו קאקו, פרופסור לפיזיקה תיאורטית, ממייסדיה של תורת המיתרים. לצורך כתיבת הספר ראיין קאקו יותר משלוש מאות מדענים מובילים ברחבי העולם ובאמצעותם ניסה להבין כיצד ישפיעו המחקרים שלהם על אורח חיינו עוד במאה הנוכחית. קאקו מטפל בתחומי המחשבים, הרפואה, הננו-טכנולוגיה, הבינה המלאכותית, אנרגיה וחקר החלל. הוא משתמש בהנחות חוק מור (שימו לב: החוק יילך וידעך מול עינינו בעשורים הקרובים, כנראה עד אמצע המאה ה – 21, כי היכולת להכפיל את כוח המיחשוב כל 18 חודש תגיע עד אז לקצה גבולותיה של הפיזיקה, לפחות כפי שאנחנו מכירים אותה יום)  כדי לשרטט עולם של אין סוף שבבי מחשב זעירים בעלי בינה מלאכותית שיימצאו בכל מקום.

עדשות מגע שנרכיב על עינינו יהיו מחוברות תמידית לאינטרנט, יאפשרו לנו גישה מיידית למאגרי מידע אין סופיים, ינווטו אותנו למחוז חפצנו באמצעות GPS  פנימי וייצרו עבורנו מציאות ווירטואלית שבאמצעותה נוכל לראות דרך קירות, למשש חפצים בחנות המרוחקת מאיתנו אלפי קילומטר וכמובן לשחק בעולמות מגוונים ומרתקים.

עולם הרפואה יעבור מהפכה של ממש. באמצעות השבבים הרבים שיהיו מושתלים בגופנו וגם בתוך קירות בתינו, מכוניותינו ובגדינו, נהיה כולנו במעקב רפואי תמידי. אלפי פרמטרים רפואיים יימדדו בגופנו בכל רגע, ישודרו למרכזי בקרה וינתחו את מצבנו. כל שינוי שיצביע על אפשרות למחלה, גידול סרטני או כל התפתחות שלילת אחרת, ידווח לרופא וירטואלי שייתן מענה במקום לבעייה הרפואית המתפתחת. אם חלילה נהיה מעורבים בתאונת דרכים, ישדרו הבגדים שלנו והמכונית קריאות לעזרה ראשונה ויעבירו את פרטי ההסטוריה הרפואית שלנו ואת נתוני הפגיעה לצוותי החילוץ שבדרך. הנדסה גנטית מתקדמת תאפשר לנו להחליף איברים פגועים, לרענן אברי גוף מזדקנים ובכלל, יש סיכוי לא רע שתוחלת החיים של נכדינו ונינינו תהיה ארוכה לאין ערוך משלנו. הברכה "עד מאה ועשרים" תהפוך כנראה בעתיד הלא רחוק לקללה עבור השנואים שבאויבינו.

הדוגמאות הן רבות ומרתקות, בתחומים שונים של חיינו, במיוחד עבור איש היי-טק שחווה במו עיניו, דרך הסטארט-אפים הרבים הפעילים היום בישראל, את קצה תחילתן של חלק מהמהפכות הללו. אבל, נושא מרתק לא פחות, העולה בספרו של פרופסור קאקו, הוא מה שלא ישתנה באורח חיינו, למרות כל הקידמה והאפשרויות הטכנולוגיות הבלתי מוגבלות.

יש חידושים שלא ישפיעו על חיינו בגלל מה שקאקו קורא "תסמונת איש המערות." בגלל הגנטיקה שלנו ואורח חיי האדם הקדמון, איש המערות היה חייב תמיד "הוכחת הריגה" – הוא החזיק את פגר הציד בידיו כדי לרכוש מעמד חברתי, כדי לאיים על אוייב, כדי להתרברב בפני בת זוגו. אבות אבותינו העדיפו להיפגש פנים אל פנים כדי להבין טוב יותר זה את זה ולהעביר מסרים בדרך מובנת ומדוייקת. "טוב מראה עיניים" הוא עיקרון מנחה עבור האנושות למרות כל המודרניזציה שעברנו באלפי השנים מאז התגוררנו במערות.

לשיטתו של קאקו, תבניות אלו – החקוקות באדם המודרני בדיוק כפי שהיו חקוקות באדם הקדמון, גורמות לכך שאנחנו עדיין מעדיפים לטוס לפריז מאשר לראות תמונות איכותיות ככל שיהיו של מגדל אייפל, אנחנו עדיין אוהבים ללכת לאצטדיון הכדורגל למרות שמכורסת הטלוויזיה שלנו נוכל לקבל צילומי וידיאו איכותיים ומדוייקים והאוניברסטאות שוקקות סטודנטים למרות אין ספור האפשרויות לקורסים אקדמיים של מיטב המרצים, הניתנים לצפייה מרחוק.

יש משהו אופטימי בחשיבה הזו. אם ניקח אותה עוד צעד אחד קדימה, הרי ששלל המסכים, הרשתות החברתיות והמציאות המדומה האופפים את ילדינו, בני דור המסכים, לא יצליחו לתכנת אותם מחדש, למרות שנראה לנו לפעמים שהדור הבא כבר עבר שינוי גנטי. ילדי הפייסבוק והווטסאפ בסופו של דבר כן ישאפו לפגישה פיזית עם חברים, לשיחה, לקשר עין, למשחק עם כדור אמיתי, אם רק נזכיר להם שהאפשרויות האלו קיימות והן מסקרנות ומהנות לא פחות מכל חוויה דיגטלית הממלאה את חייהם.

ובעצם, כדאי שנזכיר זאת לא רק להם, אלא גם לעצמנו, ככה סתם, מדי פעם. כי גם אנחנו, עם כל הכבוד למרק צוקרברג ולסטיב ג'ובס, כולנו צאצאים רחוקים של אנשי המערות.

..

(פורסם ב"גלובס" – 13 מאי 2014)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.