עדי חברי הטוב גר עם משפחתו ביישוב כפרי באזור השרון. הרומנטיקנים שביניכם מדמיינים עכשיו בית קט עם גג אדום בתוך שכונה קטנה מוצלת, דשא מטופח וציוצי ציפורים. מביני העניין שביניכם יודעים שהמשמעות האמיתית היא חומות הגנה בצורות, גדרות תיל, שערי ברזל מוגפים, אזעקות משוכללות ומצלמות אבטחה. וכל אלה אינם מונעים מגנבים להיכנס בקלילות לכל בית ולשדוד ככל העולה על רוחם. תגובתה הראויה לשבח של משטרת ישראל, היא מילוי טפסים בכתב נקי ומסודר. והנה, לפני כשבועיים חדרו גנבים לביתו של עדי באישון לילה. ארבעה אייפונים נגנבו בזריזות ואליהם נוספו מספר מחשבים ניידים וארנקים. ומה לא נגנב? בלקברי חדש ונוצץ, מהדגם המתקדם ביותר, שהיה מונח ממש בסמוך לאייפונים שנגנבו. למרבה ההשפלה, גם גנב נקלה לא יעז להעלות בדעתו לבזבז את זמנו על מכשיר, שרק אנשים נוסטלגיים כמוני עדיין מתעקשים לשאת עימם.
שנים אני נושא עימי את המכשיר הזה, על דורותיו. הוא ליווני בפגישות עסקים ובמסעות ברחבי העולם. עברתי עימו את תלאות ההתבגרות שלו, שינויי התצורה, שידרוגי התוכנה וההתמודדות העיקשת מול מתחריו האכזריים. יחד צעדנו במסע הארוך ואני שמרתי על נאמנותי, אל מול המודרניזציה ואל מול לעגם כל מעריצי האייפון.
והנה, בשבוע שעבר אירע דבר. אוסף של זמזומים מסתוריים ורטט רצוף סימנו שהסלולרי שלי במצוקה. מששלפתי אותו בבהלה קיבלתי אישור לנורא מכל: הבלקברי שלי שבק חיים. מאמצי ההחייאה הנואשים נכשלו. מכשיר בוגדני. איזה זלזול. שנים של נאמנות עיקשת מצידי התנפצו אל מול מסך לבן וריק.
הימים הבאים היו מלאי מתח ועצבים מרוטים. אנשי התמיכה הטכנית של CANAAN החזירו תשובות מנומסות לטלפונים הבהולים שלי, ורמזו לי שהגיע הזמן שאעבור, כמו כל שותפיי הנאורים, אל עידן האייפון או לפחות האנדרואיד. שיחות הטלפון המאיימות והמתחננות שלי עם אורנג' נתקלו בחומה בצורה של אדיבות ותקיפות. לא, הם לא מתרגשים מכך שגם להם שמרתי נאמנות של חמש עשרה שנה ולכן לא יתנו לי מכשיר חדש ללא שידרוג (המתבטא בהתחייבות לעוד שנים של נאמנות ותשלומים מיותרים). בגלל נאמנותי רבת השנים, הם כן יתנו לי מכשיר משומש אבל במצב טוב בהחלט, בדחיפות הראויה.
אז זהו, כנראה הגיע הזמן לשינוי דרמטי. בלב כבד וביד רועדת אני משוטט בימים אלה באתרי האינטרנט ומחפש את המכשיר הבא, כשבראשי מתנגנות להן מילותיו של יובל בנאי מלהקת משינה: "מרגיש כמו תאונה, אבל ממשיך להתנהג כרגיל… / מתחנן על ברכי כי לא תהיה עוד פעם / להתראות נעו-RIM , שלום אהבה."
…
(פורסם "גלובס" – 11 דצמבר 2011)
תגובה אחת
Goodbye to you my trusted friend
We've known each other for nine or ten years
Together we've climbed hills and trees
….
Goodbye my friend it's hard to die
We had joy we had fun we had seasons in the sun
But the hills that we climbed were just seasons out of time
חוכמת ההמון כנראה לא משקרת….