יזמות חוצת גבולות

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

מזג אוויר קפוא קיבל את הנוחתים בנמל התעופה של ברלין אתמול בבוקר. מעלה אחת מתחת לאפס ושלג קל שגרם לאיחור של שעה בנחיתה שלנו. בשדה התעופה חיכה לי כבר ינון ברכה, מנכ״ל חברת פריימסנס שנמכרה לאפל לפני כשנתיים, ושנינו נסענו ביחד לכיוון העיר. מי שחיבר אותנו בנסיבות האלו היה הפורום הישראלי לדיפלומטיה ציבורית בראשותו של פרופסור איתן גלבוע.

העמותה, שהוקמה לפני כשנתיים, שמה לה למטרה לגלות את הפנים האחרות של ישראל בפני פורומים בינלאומיים על ידי שיח ישיר בין אנשים שאינם פוליטיקאים. מאז שקמה העמותה, הסבירו אנשיה את ישראל במקומות שונים בארצות הברית כגון שיקגו, אטלנטה, דאלאס, פניקס, דנוור ועוד. באירופה הרבה יותר קשה להסביר את ישראל ה"אחרת", היחס לישראל הרבה יותר ספקני עד שלילי בהשוואה לארצות הברית ואתמול, בברלין, היתה הפעם הראשונה שהפורום הישראלי לדיפלומטיה ציבורית משתתף באירוע רשמי באירופה, כשישראל היא חלק משמעותי בו.

נושא הכנס אמש היה הציר המשותף העובר בין ברלין, ניו יורק ותל אביב. הדירוג הבינלאומי השנתי של חברת קומפס שהתפרסם לאחרונה דירג את שלוש הערים האלו בעשירייה הפותחת של מרכזי חדשנות ויזמות ברחבי העולם. מארגני האירוע, מכון מחקר גרמני אמריקאי על שם הנשיא המנוח ג'ון קנדי, ניסו לפענח באמצעות פאנלים שונים את המכנה המשותף בין שלוש הערים, את ההבדלים ביניהן ובעיקר כיצד ניתן לקדם יזמות ולהשפיע על הכלכלה סביבה, בעולם שנעשה יותר ויותר שטוח. ינון ואני הוזמנו כדי לדבר על יזמות וחדשנות בישראל. באירופה העצבנית של אחרי מאורעות פריז והמרדפים חוצי היבשת אחרי מחבלים, ועל רקע שבועות ארוכים של מתקפות טרור רצחניות ברחבי ישראל, היה בהחלט מרענן לפגוש קהל של כמאתיים איש, שבאו לשמוע – לשם שינוי – על המחבר והמבדיל בין שלושה מרכזי חדשנות ויזמות גלובליים, על מגמות בעולם ההיי-טק ועל הכלים שמעמידות הערים המובילות בעולם (ותל אביב ביניהן) לרשות היזמים שבקרבן.

שגריר ארה״ב בגרמניה, שפתח את הכנס, ציין את חודש החדשנות הבינלאומי שנחגג גם בישראל בשבוע שעבר. הוא דיבר בשבחה של ניו יורק כמרכז חדשנות עולמי, מתחרה משמעותית לעמק הסיליקון, ועל חשיבות היזמות והחדשנות לכלכלות העולם. כדיפלומט מקצועי, הוא לא שכח לפרגן לתל אביב וכמובן גם לעיר המארחת, ברלין. שגריר ישראל בגרמניה הזכיר שהשנה מציינים חמישים שנה לכינון היחסים הדיפלומטים בין גרמניה וישראל. הוא הזכיר לקהל את המחמאות של אריק שמידט, יו"ר חברת גוגל להיי-טק הישראלי: ״אחרי ארה״ב, ישראל היא המקום החשוב ביותר לגוגל מבחינה טכנולוגית.״ אין ספק, שבשבוע בו הדיפלומטים הישראלים נלחמו בחירוף שיניים נגד החרמת סחורות ישראליות בסופרמרקטים בגרמניה, דברי השגרירים ונושאי הפאנלים שלאחריהם היו משב רוח מרענן בהחלט.

בפגישה משותפת עם יזמים גרמניים בה השתתפנו, נוכחנו – כמו בכל פעם מחדש – עד כמה עולם החדשנות הוא גלובלי ומחובר. הם סיפרו על הסטארט-אפים שלהם, על הפוטנציאל הענק, על האתגרים ועל התחרות. הם נראו בדיוק כמו שיזמים בניו יורק או בתל אביב נראים: חדורי מוטיבציה, אופטימיים ומודעים היטב להזדמנות שלהם לקדם את המיזם אותו הם מובילים בפני קהל, שאולי – מי יודע – נמצא בו המשקיע אותו הם מחפשים או שותף עסקי חשוב.

סילוון – יזם ומנכ״ל חברת פארק-טג, שפיתחה טכנולוגיה לאופטימיזציה של מציאת מקומות חנייה. החברה מטפלת ב 1.3מליון חניות בכל יום. המתחרה המרכזית שלה היא חברה אמריקאית המפעילה צי של עובדים מכסיקנים על אופנועים, שמחפשים חנייה עבור לקוחותיה. אנה, יזמת ומנכ"לית של וידאו-פאת׳ המחברת קליפים של וידאו לאתרי אינטרנט, סיפרה על האתגרים של סטארט-אפ גרמני, המבקש להתרחב לאמריקה ולפתוח משרד בניו יורק. כריס, מחברת מיינדמטיקס, סיפר על טכנולוגיית הבינה המלאכותית שהחברה מפעילה על מאגרי מידע ענקיים על מנת לשפר את חווית השירות ושביעות הרצון של הקהל הרחב בקרב לקוחותיה. לורנס, כבר מנהל מספר שנים אתר קהילתי ואפליקציה עבור צלמים מקצוענים. הטכנולוגיה שפיתחה איי-אם, החברה שייסד, מאפשרת גם זיהוי תמונה ותיוג עצמים לצורך חיפוש. אחרי שנים של מאבקי הישרדות יש להם כיום למעלה מ 15 מליון צלמים בקהילה הגדלה והולכת. ואילו ניק – היזם של סטייג׳לינק – סיפר כיצד החברה שלו מחברת אומנים בעלי קהילות מעריצים וירטואליות לקהל ה"פיזי" שלהם, לצורך מפגשים אמתיים בקונצרטים ובאירועים גדולים בנוכחות קהל. כל אחד מהיזמים שדיבר, הזכיר לפחות חברה ישראלית אחת המתחרה בו, במקביל למתחרים האמריקאים. בדבריהם נשמעה הערכה רבה למתחרים הישראלים וליכולותיהם הבינלאומיות.

במהלך הערב שאלתי את פרופסור איתן גלבוע, יו"ר הפורום הישראלי לדיפלומטיה ציבורית, מה מניע אותו להתרוצץ ברחבי העולם, לא כנציג רשמי של מדינת ישראל, וליחצן אותה בלהט. "״המטרה שלנו היא להציג פנים אחרות של ישראל. לא כל מה שקורה בארץ קשור בסכסוך הישראלי פלשתיני. אנחנו משתמשים בתחום הטכנולוגיה, שבו ישראל נמנית על המדינות המובילות בעולם ושבו יש לה תרומה משמעותית לאנושות ולשיפור חיי האנשים ברחבי העולם. אילו היינו בונים אינדקס של תרומה "פר קפיטה" לאנושות, ישראל היתה מובילה במקום הראשון בעולם.״

וינון ברכה, יזם היי-טק סידרתי הוסיף: "אני נמצא כאן כדי לשפר את תדמית ישראל בעולם. אנחנו יכולים להיות בכותרות בגלל הישגים כלכליים וטכנולוגיים ולא רק בגלל פוליטיקה ופיגועים." ינון, ללא ספק היזם המנוסה ביותר שדיבר על הבמה אתמול בערב, ריתק את הקהל בתובנות שלו לגבי סטארט-אפים ויזמים וכל מה שביניהם.

בסוף הערב ניגש אליי איש עסקים גרמני וביקש לשוחח איתי בצד. הוא משקיע וותיק, ניהל מספר סטארט-אפים בעצמו וכרגע מייעץ למספר חברות. "תדע לך שאירופה לא תחזיק מעמד. אנחנו מידרדרים ונכנסנו למסלול חד-כיווני שמוביל אותנו לאסון. עם כל הכבוד לנושאים החשובים שהעליתם כאן הערב, הג'יהאד העולמי כבר פה ולפחות בגרמניה הוא ינצח. תקשיב לי טוב, חמש שנים מהיות כבר לא תוכלו לנהל פאנל כזה בברלין, או בפריז או בלונדון. אני בעצמי כבר לא אהיה פה, אני אגור במקום אחר." נחיתה מהירה אל עולם המציאות בערב שניסה להעניק למשתתפים תחושה של עולם חדש, שטוח ואופטימי, לפחות למשך מספר שעות.

(פורסם ב"גלובס" – 24 נובמבר 2015)

(בתמונה: משתתפי פאנל היזמות, אמש בברלין)

Berlin Nov 2015

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *