כרטיס ביקור אישי

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

במדינה שלנו, כרטיס הביקור האישי של כל אחד מאיתנו הוא קצת יותר מהתואר ושם החברה אליה אנחנו משתייכים. יזם של חברת סטארט-אפ מבטיחה הוא גם טייס שמשתתף באופן שוטף בפעילויות מבצעיות. שותף בקרן הון סיכון נושא עימו צלקות וסיפורי גבורה ממלחמת יום הכיפורים. מנהלת משרד היא גם מארגנת פעילויות התנדבותיות עניפות ותרומות לקשישים באיזור מגוריה.

יונתן בן ארצי הוא יזם היי-טק. בגיל צעיר ביותר, בשנות העשרים לחייו, היה ממקימיו של פורטל האינטרנט המצליח נטקינג שהפך תחת ניהולו לאחד מהאתרים היותר פופולריים בישראל. שנים לאחר מכן, בשנת 2005, היה שותף להקמת חברת השידורים האינטרנטית "לאטו" (Latto.tv  ). בן ארצי הוא כיום מנכ"ל החברה, המשדרת תכני וידיאו איכותיים למליוני צופים הגרים מחוץ למולדתם ומתחברים ל"לאטו" לצורך צפייה בשידורים האהובים עליהם.

גם ליונתן בן ארצי יש כרטיס ביקור אישי משלו. הוא הנכד של ראש ממשלת ישראל המנוח יצחק רבין ז"ל ותמונתו במדי צנחן בזמן ההלוויה צרובה בזיכרון הלאומי של כולנו.

אתמול, במסגרת טקס יום הזיכרון השמונה עשר לזכרו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, התכבדתי לארח את יונתן בן ארצי ולשאול אותו שאלות על היום ההוא, על החוויה האישית הקשה והלקחים שהוא הפיק לחיים שלו מהטראומה הלאומית הקולקטיבית. בן ארצי סיפר בגובה העיניים על סבא יצחק רבין, על המסע המשפחתי להנצחת זכרו כמנהיג שהקדיש את כל חייו הבוגרים למען המדינה ועל הניסיון לקרב לבבות וליצור דיאלוג של שיח והבנה בין ישראלים בעלי דיעות שונות אבל גם בעלי אהבה משותפת לארץ ולמדינה.

משלל קטעי הזיכרון שנאמרו בטקס, אני בוחר להביא דווקא את מכתבו האישי של יוסף-הדר פנחס, מדריך בתנועת בני עקיבא ביישוב קדימה, שעומד להתגייס בחודש הבא לשירות צבאי קרבי. יוסף-הדר עמד על הבמה לבוש בחולצה לבנה, לראשו כיפה סרוגה וכך אמר לקהל שהקשיב לו בהתרגשות רבה:

אתה יודע יצחק, כן – אני בוחר לקרוא לך יצחק, ולא רבין, אני בוחר להזכיר את שמך באופן קרוב, אנושי ואישי, כי ככה אני מרגיש.  האישי והאנושי מתחברים אליי יותר מהטקס ומהסמלים.

אז יצחק, ביום הזה אני  בחרתי לעמוד פה, עם הכיפה הסרוגה חולצת התנועה והציצית הארוכה. לעמוד פה ולדבר על זה. אני בוחר לדבר, כי אני מאמין שזה מה שהיה חסר אז, ביום ההוא. וזה חסר קצת לכולנו גם היום.

אני לא אשקר לך יצחק, אני כועס, אני גם טיפה פוחד… הרצח שלך מסמל עבורי בעיקר קרע בינינו, קרע בעם… בבקשה ממך, יצחק, תבין גם את התסכול שלי: אני צעיר, מלא אידיאלים ואהבת העם והארץ, ממש כמו שמספרים עליך, כמו שמספרים שהיה חשוב לך…

הייתי רוצה שנדבר על זה, על הכל! על הכאב של כל אחד מאיתנו,על מה שחשוב לכל אחד מאיתנו. אם אתה ואני לא נדבר, כי אי אפשר, אז כל אחד שכואב לו, שיש לו מה להגיד, שידבר.

ושנקשיב זה לזה. שנדבר האחד עם השני.

ואני רוצה, יצחק, שנזכה שהיום הזה יהיה יום חסר האשמות וחסר שנאה.  יום של הבנה והקשבה הדדית. הלוואי וזה יהיה יום של שיח ושל חיבור.

אני עומד כאן בפניכם ונושא תפילה כנה לאלוקי ישראל, אמן.


יונתן בן ארצי, בשם הסובלנות וכיבוד האחר



יוסף הדר פנחס, מכתב אישי ליצחק רבין


(פורסם ב"גלובס" – 16 אוקטובר , 2013 . צילום תמונות: שמואל בר)


אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

תגובה אחת

  1. "שנקשיב זה לזה. שנדבר האחד עם השני". אכן תפילה ראויה ביותר.

    וויכוחים אידאולוגים ליוו את הארץ הזו עוד מלפני יום הקמתה של מדינת ישראל. גם רצח פוליטי לא נעדר ממחוזותינו – ראה רצח_ארלוזורוב/http://he.wikipedia.org/wiki
    וגם: רצח_אמיל_גרינצוויג/http://he.wikipedia.org/wiki

    אכן הגיע הזמן שנלמד להקשיב זה לזה. גם כאשר, ואולי במיוחד כשהדעות שונות.

    אבל "תפילות" בלבד לא יועילו כאן. זה מחייב שינוי משמעותי בחינוך, בתקשורת ובהתנהגותם של נבחרי הציבור. השאלה היא היא מי יוביל את השינוי הזה? והאם נזדקק לטרגדיות נוספות על מנת להכיר בחיוניותו?

    לצערי, אין נביא בעירנו לשינוי הזה. ולכן אני חושש שהמצב ימשיך להתדרדר עד ל"רצח רבין" הבא. אני כולי תפילה שאתבדא…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.