אין קליטה בקרית גת

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

יום שני בצהרים בקריית גת. אני מחנה את הרכב שלי לא רחוק מהכניסה לבית הספר התיכון אורט ע״ש זאב בוים, יוצא מהרכב ופונה לכיוון בית הספר. בסמוך לרכב עוצר אותי ילד, אולי בכיתה ה' או ו', ושואל אותי מה מצב האנטנה של הסלולרי שלי, הדבוקה כראוי לשמשה הקדמית של רכבי.

"נראה לי שהאנטנה בסדר, למה אתה שואל?" הוא מישיר אליי מבט ועונה בביטחון עצמי מופגן: "אני צריך אנטנה בשביל להרביץ למורה שלי". עכשיו הוא כבר הצליח למשוך את תשומת לבי. "תראה", אני עונה לו בכנות גמורה, "אני די קשור לאנטנה שלי. היא חלק חשוב מהחיים שלי. וחוץ מזה, למה להרביץ למורה שלך, מה הוא עשה לך?". עכשיו תורו להיות כן איתי. הוא מסביר לי שהוא לומד בבית ספר יסודי שנמצא לא רחוק מכאן ושהבוקר רב עם המורה שלו: "הוא זרק אותי מבית ספר. הרבצתי לילד אחד אז קיבלתי עונש". "למה הרבצת? מה קרה?", "הוא קילל אותי. אף אחד לא יקלל אותי. אין דבר כזה. אז פירקתי לו את הצורה".

אבל בגלל שהוא מחייך אליי חיוך מתוק של ילד שובב אני מחליט לחסוך ממנו הרצאה חינוכית על זה שמכות לא פותרות סכסוכים ושיש דרכים אחרות למצות את חילוקי הדעות בין שני ילדים בני אחת עשרה. אני מחייך אליו בחזרה ופונה אל תוך בית הספר התיכון, שם מחכה ציפי בן טולילה, מנהלת בית הספר, המארחת שלנו לישיבה מיוחדת של מועצת המנהלים של רשת אורט ישראל, המתקיימת כאן היום.

הסיפור של בית הספר הזה מחמם את הלב ומעורר השראה. לפני כארבע שנים, במסגרת התוכנית האסטרטגית של אורט ישראל לשתף פעולה עם אזורי הפריפריה החברתית במדינה, פנה מנכ"ל אורט צביקה פלג לראש העיר קריית גת, אבירם דהרי, בהצעה להכניס את הרשת לאחד מבתי הספר בעיר. הם בחרו ביחד בבית הספר הקשה מכולם, שממוקם בליבה של שכונה במצב סוציו-אקונומי קשה ביותר ובכל הפרמטרים האפשריים הצדיק את היותו מועמד לסגירה. היום, ארבע שנים לאחר מכן, זהו בית ספר פורח בכל קנה מידה. השקעה מסיבית של ארבעה וחצי מיליון שקל של רשת אורט, משרד החינוך והתורם הנדיב ברי ברלוביץ הפכו את המבנה הישן והמוזנח שהיה כאן קודם לבית ספר חדיש, מטופח, בעל חזות אטרקטיבית ואמצעי הוראה מהמתקדמים בסוגם, כולל מעבדות מחשבים ואלקטרוניקה משוכללות ומצוידות היטב.

שיעור הזכאים לבגרות עלה מ – 64.4% ל – 79% ואוכלוסיית התלמידים חוותה גידול של כ – 40%, בניגוד למגמת הירידה שחווה בית הספר קודם לכן. כיום נוסעים אל בית הספר תלמידים מכל רחבי העיר, על מנת להשתתף בתוכניות למצוינות בתחומי הפיזיקה, המתמטיקה והמחשבים ובמגמת השוחרים, המשותפת לרשת אורט ולחיל הקשר והתקשוב. לתלמידים בוגרי המגמה מובטח שירות צבאי באחת מיחידות החיל, במקצוע שבו התמחו. תלמידים רבים יוכלו לרכוש כאן השכלה טכנולוגית מתקדמת ולהשתלב בעתיד באחד ממקצועות ההיי-טק.

מספר תלמידים במגמות השונות מצטרפים אלינו כדי לספר לנו על מקצועות הלימוד שלהם, מדוע בחרו דווקא בבית הספר הזה ועל ההתנדבות שלהם בקהילה. אחד מהם מתנדב כבר מספר שנים במגן דוד אדום. תלמידה אחרת פעילה מאוד בפנימייה שבה היא בעצמה מתגוררת. אתנו מאזינה להם בעונג רב ציפי המנהלת. ארבע השנים האחרונות תחת ניהולה גרמו למהפך באיכות הלמידה במוסד, בתדמיתו בעיר ולא פחות חשוב מאלה, בשביעות הרצון של סגל המורים המלווה אותה כבר שנים ארוכות, חלקם בוגרי בית הספר בעצמם. היא מציגה לנו את החזון: "בית הספר מעודד מצוינות מדעית טכנולוגית וערכית, על מנת לסייע לבוגריו בהשתלבות עתידית בחברה ולאפשר להם להתקדם בסולם החברתי".

לאחר שלוש שעות של נחת בתוך בית הספר, אני יוצא משערי אורט זאב בוים קריית גת לכיוון הרכב שלי. הילד כבר איננו שם, אבל איתו נעלמה גם האנטנה שלי. לפחות היה טורח לשלוף אותה בזהירות מההברגה שלה, אבל למרבה הצער התושבת מרוסקת לחלוטין. אני מקווה שהמורה לא זכה לפגוש את הילד המתוק עם האנטנה שלי השבורה בתוך ידו העצבנית. בפעם הבאה שילד צעיר וחביב ידווח לי שפירק למישהו את הצורה ושהוא הולך לשבור לי את האנטנה של האוטו כדי להרביץ למורה שלו אקח אותו יותר ברצינות, אני מבטיח.

פורסם ב"גלובס", 28 אוקטובר 2014

(בתמונה: ככה זה נראה על שמשת הרכב שלי. אם ניסיתם לתפוס אותי בסלולרי בזמן נסיעה, הנה הסיבה לשיבושים בקליטה. ושוב תודה לילד החמוד מקריית גת)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

תגובה אחת

  1. וואהו, איך אתה מצליח לכתוב על האירוע ולשמור על חיוך ופרופורציות:-)
    אני הייתי זועמת עליו, על הוריו וסבתו שהביאה לעולם את אותם הורים.
    חוצמזה, כיף לקרוא את הסיפור.
    בעשור האחרון עוברת קריית גת שינוי מאוד חיובי (אני מאמינה שגם לאינטל יש חלק מכובד בתהליך. מעיירת שוליים הם הופכים לציר מרכזי של האזור ולא ירחק היום שהמוניטין שלה לא יפחת ואף יעלה על הערים בסביבתה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.