חסרי תואר אקדמי – אז מה?

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

לפני מספר שנים, במהלך ביקור בארצות הברית, צפיתי בלארי קינג, המראיין המיתולוגי של CNN, משוחח עם ביל גייטס ״סניור״, האבא של ביל, ההוא שהקים את מיקרוסופט ושהיה במשך שנים רבות האיש העשיר בעולם.

בשלב מסויים במהלך הראיון שאל קינג את גייטס האבא האם כבר סלח לביל הבן על כך שלעולם לא סיים את חוק לימודיו הרשמי בהרווארד. גייטס ״סניור״ חשב קצת ואז, עד כמה שזכור לי, ענה בשיא ברצינות שאחרי שנים רבות הוא ואשתו הצליחו להשלים עם הידיעה שהבן שלהם הוא בעצם ״נפל קולג׳״ (college dropout) והם כעת שלמים עם עצמם, עם החלטות הבן שלהם ועם הדרך בה החליט לחיות את חייו. נראה, שאם הבן שלך הקים את אחת החברות היותר משמעותיות שקמו אי פעם, ששינתה את חיי האדם המודרני במובנים רבים ואגב עשותו זאת הפך לאדם העשיר בעולם, אם כל זה קרה הרי שגם הורה שמרן וקפדן יהיה מוכן לוותר לילד שלו על החלום להחזיק יום אחד באמתחתו גם תואר אקדמאי אחד לפחות.

נזכרתי בראיון ההוא השבוע, כשבפעם השלישית בתוך פחות מעשרה ימים פגשתי עוד יזם שוויתר על לימודים אקדמאיים כבסיס לתיכנון הקריירה שלו. והשלושה האלה מתווספים לרשימה גדלה והולכת של יזמי היי-טק ישראלים שמקדישים את מיטב שנותיהם הצעירות ליצירת חברות חדשניות במקום להשקיע את השנים הללו בישיבה ממושכת בהרצאות ובהכנות אין סופיות למבחני הסימסטר באוניברסיטה.

הפרופיל שלהם הוא די דומה. הם גדלו עם מחשב צמוד, החלו לתכנת להנאתם בגיל 12 (לפעמים גם בגיל צעיר יותר), בגיל 16 כבר עבדו כפרילנסרים בחברות היי-טק, בצבא הם נחטפו ליחידות טכנולוגיות ועם שיחרורם כבר היה להם קצה החוט או הרבה יותר מזה לסטארט-אפ הראשון שלהם.

בלי הרבה התחבטויות הם הולכים אחרי החלום שלהם ומנסים לממש אותו כחברת היי-טק שתכבוש את העולם. הם אינם מתרגשים מהסטטיסטיקות האכזריות שמלמדות באופן עקבי, שהרבה יותר בטוח ללכת לאוניברסיטה, ללמוד לתואר, לסיים אותו בהצטיינות, לחפש עבודה ולהיחטף על ידי גוגל או פייסבוק שירפדו אותם בתנאים מפנקים ובמשכורות עתק, כל זאת במקום לנסות לייצר במו ידיהם את גוגל או פייסבוק הבאות. כל בר דעת, במיוחד הורה מבוגר ואחראי, יידע לציין בפניהם שלמרות שביל גייטס, מייקל דל, סטיב ג׳ובס ומארק צוקרברג הצליחו בחיים גם בלי לסיים אוניברסיטה, עדיף אולי שתהיה להם תעודת ביטוח כלשהי בצורת תואר אקדמי, למקרה שייכשלו חלילה במיזם שלהם. אבל הם יודעים שיצליחו בסטארט-אפ שלהם, כי הרי יזם ישיג את מטרתו, ואם אתה לא מאמין בכך אתה ממילא לא יוצא לדרך היזמית.

אלפי יזמים מסתובבים כיום בשדרות ההיי-טק הישראלי. סביבם עובדים עשרות אלפי אנשי תוכנה. האם לימודים אקדמאים במוסד ״מכובד״, אולי אפילו תואר בהצטיינות, עושים אותם טובים יותר, מתאימים יותר לעבודתם, האם הם יזמים טובים יותר ממי שלא למדו כלל? אני מסופק. קשה לי להאמין שיש מחקר שמוכיח קשר בין הצטיינות אקדמית לבין הצלחה יזמית. אני מוכן גם להמר שבמקצועות הפיתוח המודרניים יתקשו החוקרים להוכיח מתאם אמיתי בין מצטייני האקדמיה לבין מובילי הפיתוח בחברות ההיי-טק.

אני מוכן להסתכן בעימות ידידותי עם חברים רבים, מרצים בתחומים שונים במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, ולהצהיר שרוב זמנם של סטודנטים במוסדות האקדמיים הטכנולוגיים, מבוזבז על הדגשים הלא נכונים. לפחות ככל שהדבר נוגע לאלה מתוכם שלא מייעדים לעצמם מסלול אקדמי כמדענים. אני מוכן גם לנחש שבעוד כשניים שלושה עשורים ההכשרה האקדמית בצורתה הנוכחית, תהיה בלתי רלוונטית לחלוטין. לפחות בכל מה שנודע לחדשנות ויזמות בהיי-טק. כי את הידע והמיומנות ירכשו לעצמם הצעירים של הדורות הבאים בלימוד עצמי ובכלי למידה מותאמים לאופיים וליכולותיהם האישיות. את השאר ילמד אותם הניסיון המעשי. תפקידה של האקדמיה יהיה להשלים להם את מה שאי אפשר לרכוש במקום אחר, אם יש בכלל דבר כזה.

ועכשיו, חזרה למציאות, מה אני עונה לסטודנטים שניגשים אליי באופן קבוע בתום הרצאה על יזמות ושואלים אותי אם יש טעם להמשך לימודיהם או שכדאי להם לנטוש הכל וללכת אחרי החלום שלהם? מה אומר לילדיי שלי, אם ישאלו אותי את אותה השאלה בדיוק? האם יהיה בי האומץ לעודד אותם לעזוב הכל ולפנות להגשים את החזון הבוער בעצמותיהם? האם לא נכון יותר לדרוש מהם להשלים תואר אקדמי קודם לכל דבר אחר? לפחות אצלי, היום הזה הולך ומתקרב. ומהי העצה שלכם?

(פורסם ב"גלובס" – 17 פברואר 2015)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.