יחידה 8200 לנצח

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
בשבוע שעבר הוזמנתי לשפוט בתחרות הסטארט-אפים, במסגרת האירוע השנתי של עמותת בוגרי 8200. מייד לאחר שעברתי דרך השומר החשדן בכניסה, אני קולט מישהי שמחלקת תגי שמות לשופטים. אני עוצר אותה ומבקש את התג שלי. מבלי לשאול שאלות מזהות, ומבלי לאמת איתי איפה הייתי כשמטוסינו לא הפציצו את הכור שלא היה, היא מעניקה לי את התג שלי. "יכולתי להיות מסתנן עיראקי" אני מתלונן בפניה, אבל היא כבר עסוקה בלברך את יהודה זיסאפל ולהעניק לו תג משלו.
בתוך האולם מפוזרים דוכני אוכל ושתייה חופשית. לא מזמן התארחתי באירוע של עמותת חיל האויר. האוכל של 8200 הרבה יותר טוב. הכחולים כנראה מבזבזים כסף על מטוסים אז לא נשאר תקציב לאוכל. כל הכבוד לאנשי המודיעין, שיודעים להגדיר נכון סדרי עדיפויות.
חברות היי-טק רבות הקימו דוכנים באולם כדי להתחנף לבוגרי היחידה. "450 עובדים מאושרים, צוות מדהים, חיי חברה כמו במדורי הרכילות" צועק השלט של חברת SQlink. "תגידי", אני פונה אל נציגת החברה, "נניח שהייתי צנחן, זה לא שהייתי, אבל רק נניח, יש לכם מה להציע לי?" היא מביטה בי בבוז ועונה: "אנחנו כאן כדי לגייס בוגרי 8200." המרכז הבין תחומי מגייס סטודנטים והנציגה החייכנית מסבירה לי ש"אנחנו מקבלים סטודנטים מכל היחידות, אבל לבוגרי 8200 יש סיכוי למילגה מיוחדת בתוכנית לתואר שני." פוסטר ענק של התעשייה האוירית משרטט את מסלול חייו האידיאלי של בנה של כל אימא יהודיה: מתחילים בבית ספר יסודי, אחר כך תיכון, משם ל 8200, ומכאן ישירות לתעשייה האוירית.
"הדרגה הבכירה שלך בטח פותחת בפניך דלתות" אני שומע עיתונאי מחניף למרואיין. אבל, הבכיר מסביר לו שהוא מסתובב בעולם ולא מספר לאף אחד על הדרגות שלו, ליתר ביטחון. מכאן הם מפליגים בשיחה על הסטארט-אפ המדהים של הבכיר האלמוני. כשמישהו מעליב אותי בפעם המאה ב"מה, לא ידעתי שגם אתה היית ב 8200", אני מחליט להפסיק להכחיש. "תראי, זה עניין מסווג, רק מעטים יודעים", אני זורק למספר מאה ואחת, והיא מהנהנת אליי בהבנה של שותפת סוד.
גלעד עדין, ההוא מהטלויזיה, גם אקס 8200 , מתדרך את השופטים שלא להאריך בדיבורים. אחר כך הוא תוהה איך אומרים Networking בעברית. "רישות" מציע לו ג'וני מג'נסיס, ולאחר דיון קצר אנחנו מסכימים על "רישות עסקי". בתחרות, השופטים אכן ממעטים לדבר ומעניקים ל Give2gether את המקום הראשון. מחיאות כפיים סוערות, החברים ליחידה מפרגנים.
זה הזמן לאדיר מילר, ההוא מ"רמזור". אכן כן, גם "גיסנו" היה ב 8200. מילר פותח בסידרה של בדיחות קורעות על הרס"ר המפורסם ההוא מהבסיס שאת שמו לא נזכיר, מסיבות ידועות. הקהל על הריצפה. גם אני. בדיחות על רס"רים תמיד מתאימות, לא משנה איפה שירתת. מילר ממשיך בסטאנד-אפ על דברים שבינו לבינה. לפי הצחוק הרועם, נראה שגם בוגרי 8200 מבינים דבר או שניים לגבי חיי הנישואים.
בדרך הביתה אני מהרהר בבן שלי, עוד מעט בן 17, שהודיע לנו לא מזמן שאם יתקבל "רק" לצנחנים, יגדיר זאת ככישלון צורב. "נכשלנו בחינוך" אני נוזף בעצמי, "תראה לאן באמת צריך לשאוף ילד מחונך." ואולי בעצם הילד צודק, מי אני שאקבע.
(פורסם ב"גלובס" – 21 מרץ 2010)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.