עם פתיחתה של שנה חדשה, זהו סיכום אישי של שנת 2010 , כפי שנראתה מהקומה העשירית של אחד המגדלים שברחוב המנופים בהרצליה פיתוח, בירת ההון-סיכון המקומית ואחד ממרכזי ההיי-טק הישראלי.
הדבר הכי משמעותי שאפשר לומר על שנת 2010 הוא, שהיא לא היתה באמת משמעותית. לפחות לא בהיי-טק. לא היו השנה הצלחות מסחררות, לא גיוסים מדהימים ולא אקזיטים מהממים. עבור רוב החברות, זו היתה שנה של התאוששות מתונה במכירות, התעוררות מסויימת אצל שותפים עסקיים, פתיחת ארנקים מסוייגת של קונים ומשקיעים אסטרטגיים. השקעות ההון סיכון התנהלו בעצלתיים ומיזמים רבים נפלו קורבן לקיצוץ המאסיבי בהשקעות זרות בהיי-טק הישראלי. יהיו מי שיגידו, שהמשקיעים הפסידו המון השקעות מצויינות, ולעומת זאת יהיו מי שיטענו, שדווקא את הסינון האכזרי הזה שרדו החברות הכי טובות שההיי-טק הישראלי יודע לייצר. ימים יגידו.
הכישלון הצורב של השנה היה המשבר הקשה בחברת מודו, שלא הצליחה לגייס כספים בבורסה בתל אביב. מודו כוונה להיות חברה בין לאומית גדולה, המעסיקה אלפי עובדים ומוכרת במאות מליוני דולרים בשנה, אבל לא הגיעה לשם. בשנים הבאות נמשיך לחלום ולקוות שכן יווצרו אצלנו חברות היי-טק שכאלו.
ולעומת הקשיים של מודו, ההצלחה המשמעותית ביותר של השנה שייכת לחברת פריים סנס, ממציאת המעבד, שמהווה את ליבת ה KINECT , התוספת האחרונה לקונסולת המשחק אקס-בוקס 360 מתוצרת מיקרוסופט. בנק ההשקעות Jefferies פירסם מחקר, הטוען שה KINECT הוא המכשיר שנמכר בקצב המהיר ביותר בהסטוריה, יותר מהר מהאיי-פד ומהאיי-פון, כפי שנמדד מיום השקתם. כחמישה מליון מכשירים נמכרו בתקופת החגים בארצות הברית, ובכל אחד מהם נמצא המעבד של פריים סנס, חברת היי-טק קטנה מרמת החי"ל בתל-אביב. תסכימו איתי, שבהחלט יש פה גאווה ישראלית.
איש השנה שלי הוא דווקא מי שבחר לעזוב את ההיי-טק, הלא הוא אבי חסון, המדען הראשי הנכנס. חסון, בין השותפים הצעירים והמבטיחים ביותר בשוק ההון סיכון הישראלי, החליט לעזוב קריירה קורצת, הישגים בולטים במגזר העיסקי והכנסה יפה לטובת השירות הציבורי. עוד כשהתמודד על התפקיד כתב לי אבי חסון באימייל: "אני מאמין שהצעד הבא עבורי הוא להשתמש בידע והניסיון שצברתי לטובת המגזר הציבורי בישראל. אני שואף להגיע לעמדת השפעה ציבורית, שבה אוכל לתרום להמשך התהוותה של כלכלה ישראלית עתירת ידע." נאחל לו הצלחה רבה.
הממשלה, שעבורה יעבוד אבי חסון, החליטה השנה לתמוך באופן פעיל בהיי-טק הישראלי והחלה לפעול בכיוונים של חקיקה והתערבות מוגבלת בשוק. אותה הממשלה גם הבינה שעתיד ההיי-טק, כמו גם גורל המדינה, תלויים בחינוך ואף נקטה במספר יוזמות לשיפור מערכת החינוך הקורסת. אבל זוהי גם הממשלה שהביאה לידי שיאים חדשים את ציניות הפוליטיקאים, את ההתעלמות המוחלטת מרחשי הלב של רוב הציבור הישראלי, את אי הצדק המשווע שבחלוקת הנטל בין אזרחי המדינה, את הפערים החברתיים ואת שנאת האחר. בישראל של סוף שנת 2010, אפילו העובדים בבועת ההיי-טק לא יכולים יותר להתעלם מהעובדה, שכך נראים "מנהיגינו" וכך הם ממשיכים בעקביות לכרסם בסיכויינו לחיות במדינה שפויה שאזרחיה שמחים לחיות בה.
..
(פורסם ב"גלובס" – 2 ינואר 2010)
