מבולבלים? גם אני הייתי קצת מבולבל ביום רביעי שעבר, אותו ביליתי כמנהל בית ספר ליום אחד. את הקידום המטאורי הזה קיבלתי מטעם רשת "אורט ישראל", במסגרת תוכנית המקשרת בין התעשייה לבין תלמידי הרשת, מוריה ומנהליה. לתוכנית הזו נתנו ב"אורט" את הכותרת "נקודת מפגש – חינוך, עסקים ותעשייה מעצבים עתיד", והיא נהגתה בהשראת תוכנית דומה, המתנהלת בארצות הברית כחמש עשרה שנים תחת השם "מנהל ליום אחד". ב"אורט ישראל" מקוים ליצור דו-שיח מתמשך בין מנהלים בתעשייה לבין בתי הספר אליהם הם מצוותים כמנהלים זמניים. הרעיון הוא שהקשר הדו-צדדי הזה יוביל לשיתופי פעולה ועשייה משותפת לאורך זמן, למען עתיד טוב יותר לחינוך, לכלכלה ולחברה בישראל.
להיי-טק הישראלי יש כמובן זוית מאוד אינטרסנטית בקידום החינוך הטכנולוגי בישראל. לאור השבר במערכת החינוך הממלכתי והמשך הידרדרות רמת התלמידים הישראליים בהשוואה למדינות אחרות, נראה שהסיכוי להזרים כמות מספיקה של כוח אדם איכותי אל שורות ההיי-טק בעשורים הבאים הולך וקטן. את תוצאות החינוך הממלכתי הקורס ניתן כבר לראות בשלב שלפני היציאה להיי-טק, כלומר במוסדות האקדמיים. בכנס ה IVA בשבוע שעבר, הציגה ד"ר אורנה ברי, יו"ר איגוד הקרנות הישראליות, תוצאות של מחקר מקיף שהתבצע בארץ לגבי מצב ההיי-טק. בין השאר נבדקה האקדמיה, והתוצאות – למרבה הצער – אינן מפתיעות: בעוד שחשיבות האקדמיה לחוסנו של ההיי-טק היא קריטית, תקציבי האוניברסיטאות בארץ במגמת ירידה, ממוצע הגילאים של הסגל עולה וכמות החוקרים הולכת ופוחתת. ובמספרים: באסיה עלה מספר החוקרים הממוצע למליון נפשות על פני עשור מ 1650 ל 1900 , באירופה עלה המספר הזה מ 1200 ל 1500, ובישראל ירד המספר הזה מ 1650 ל 1300 באותו פרק זמן.
ומכאן החשיבות של תכניות כמו "נקודת מפגש" של "אורט". הרי ממי שנקראים "מנהיגינו" לא תבוא הישועה למערכת החינוך. משחק הכיסאות המוזיקליים סביב משרד החינוך לא ייפסק, שרה תלך ושר יבוא, אירגוני המורים ימשיכו להרעיש ותלמידינו ימשיכו בשלהם. ומכיוון שכך, רבים וטובים, ולא רק בהיי-טק, עושים כיכולתם, בהתנדבות בכל מני מסגרות, על מנת להחזיק עוד אצבעות רבות ככל האפשר בהמוני החורים שנפערו בסכר הרעוע, שמחזיק עדיין את מערכת החינוך בישראל. מעניין עד מתי.
