מכורים לרשת

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
ביום ששי האחרון צפיתי בתוכנית הבוקר "סדרת חינוך" של אברי גלעד והפרופסור עמוס רולינדר. את התוכנית פתח הפעם סיפורו הכואב של נער בן שש עשרה. הנער, כך סיפרה אימו, התמכר למחשב, מסתגר שעות רבות בחדרו ומשוטט ברשת, הפסיק ללכת לבית הספר, אינו ישן באופן סדיר ואינו רואה חברים. האם המודאגת "ניסתה כל דבר" ופנתה לבקש עצה מפרופסור רולינדר, שהעלה שלל רעיונות מקוריים – בניית צוות התערבות מיוחד, בקשת עזרה מחברים, אכיפת אמצעי משמעת, הרעפת אהבה על הילד ועוד. אברי גלעד, לעומתו, הציע לשלוח צוות של היס"מ שיטפל בילד הסורר באמצעים האופיניים ליחידה זו, הידועה בחיבתה לבריות.

חיפוש מהיר בגוגל מלמד, שנושא ההתמכרות לאינטרנט נחקר ומטופל. ישנם מאפיינים לילד המתמכר והם כוללים, מעבר לעודף השעות מול המסך, גם הפרעות שינה, כאבי גב ופרקים, הרגלי אכילה לקויים ופגיעה אפשרית במערכת החיסונית. בנוסף, מאובחנות לרוב גם תופעות של הידרדרות בלימודים, הפגנה של חוסר משמעת בבית ופריקת עול, תקשורת לקויה עם ההורים וחוסר נכונות לעזור בעבודות הבית. במילים אחרות – המחקרים מציירים קו מקביל בין ההתמכרות לסמים לבין ההתמכרות לאינטרנט ולמחשב.

כולנו מכירים את נקודת ההתחלה: הזאטוט בן השלוש, גאוות המשפחה, מגלה פתאום שהוא יודע להזיז עכבר מול מסך ולצייר משהו. ההורים הגאים מביטים בו ודמעות בעיניהם וממהרים לדווח לסבים המאושרים על הפלא האנושי המתפתח במשפחה. שנתיים מאוחר יותר אנחנו כבר שולחים לכיתה א' גאון מחשבים צעיר. בכיתה ו' הוא אלוף העולם בלהעתיק מויקיפדיה, ואת שעורי הבית הוא מכין כלאחר יד, כשעל מסך המחשב, המרצד מולו שלא לצורך, פתוחים שלושה חלונות של מסנג'ר, ועוד שלוש אפליקציות. כהורים נאורים, אנחנו כמובן דואגים שיהיה לו, לכישרון הצעיר, מחשב בחדר, מקוון תמיד, כדי לסייע לו במחקריו ולספק את סקרנותו הטבעית והמבורכת.

ואז, בכיתה ט', אנחנו מופתעים. הילד מבלה יותר מדי זמן ברשת, אי אפשר למקד את תשומת ליבו בנושא אחד, חשוב ככל שיהיה, אין לו זמן לחברים, לארוחות מסודרות, לספורט, או – חלילה – ללימודים.

אז ככה: ראשית, אם יש לכם ילד, המבלה שלוש שעות ומעלה בכל יום מול המחשב, כנראה זכיתם במתמכר משלכם. טפלו בו. שנית, אם התחלתם לדאוג כשהילד כבר בכיתה ט', נזכרתם מאוחר מדי. כל ילד, בכל גיל, חייב לקבל עליו גבולות. זה נכון באופן כללי, וזה נכון בפרט בעניין השימוש במחשב. צריך להגביל את שעות המחשב, למרות שהוא מהווה בייבי סיטר מצויין ושומר על שקט תעשייתי בבית. הכריחו אותם להתלכלך בחוץ, לרוץ ולהזיע, לשחק עם חברים וגם לקרוא. כמובן, גם לעזור בעבודות הבית. אחר כך – שיעורי בית. ואחרי כל זה, בטח נשארו שעה או שעתיים לשיטוט במחשב, בהנחה שאתם גם מקפידים שיילכו לישון בזמן.

ואם כל זה נראה לכם שמרני ומיושן, אני בהחלט מסכים איתכם. כי אם אתם הורים מתקדמים ונאורים, שאינם שמים גבולות לילדיהם, ושחושבים ששיטוט אין סופי במחשב הוא טוב ומפתח, הרי שיש לי חדשות בשבילכם. אתם אולי הורים מאוד פופולאריים, אבל אתם גם חסרי אחריות ובנוסף גם עלולים לגרום סבל מיותר לילדים שלכם. בשבילכם יש פרופסור אחד, בכל יום ששי בתשע בבוקר בטלויזיה, שישמח לענות לשאלותיכם.

(פורסם ב"גלובס" – 3 מאי 2009)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.