מגדל קלפים

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
עודף מוגזם של שעות טיסה איפשר לי לאחרונה לקרוא ספר חדש, "מגדל קלפים" שמו (מאת ווילאם ד. קוהן, הוצאת Doubleday), השופך אור חדש על ימיו האחרונים של בנק ההשקעות בר סטרנס. זה היה אחד הבנקים המפוארים והותיקים בוול סטריט, שכזכור, במהלך מספר ימים דרמטיים בשבוע השני של מרץ 2008 איבד את אמון לקוחותיו ושותפיו, הופשט מנכסיו ולבסוף נאלץ להימכר במחיר משפיל לבנק אחר.
ביום שני ה 10 במרץ 2008 היו לבר סטרנס למעלה מעשרים מליארד דולר נזילים, בנוסף לנכסים רבים, שבנו את חוסנו הפיננסי. אחרי ארבעה ימים, ביום ששי לפנות בוקר, לקראת פתיחת המסחר, היה הבנק מרוקן מנכסיו, על סף פשיטת רגל שאיימה לדרדר עימה לתהום לא רק את בר סטרנס, אלא גם את שותפיו ולקוחותיו הרבים ברחבי העולם, ולגרום לתוהו ובוהו פיננסי בין-לאומי. לאור החשש מיצירת כאוס כלל עולמי, התקיימו ביום חמישי בערב ישיבות דחופות, לא רק בבנק, אלא גם בצמרת הכלכלה האמריקנית, בה הובילו שר האוצר פולסון, והנגיד ברננקי, מהלכים חסרי תקדים בהיקפם ובמשמעותם (התערבות הממשל המרכזי בתהליכים פנימיים של בנק כושל), בכדי למנוע אסון כלכלי כבד.
אחת הישיבות הדרמטיות של יום חמישי בלילה, ה 13 במרץ, היתה של מועצת המנהלים של בר סטרנס. הדירקטורים המכובדים, שתחת משמרתם התבצעו במשך השנים הקודמות המהלכים הרבים שגרמו להתרכזות הבנק במכשירים פיננסיים מסוכנים והביאו בסופו של דבר לקריסתו, התכנסו לשיחת טלפון לילית ארוכה, בה נשקלו דרכי פעולה אפשריות. כשעה אל תוך הישיבה החשובה הזו הופנתה שאלה אל יו"ר מועצת המנהלים, ג'ימי קיין. הוא לא ענה, ולאחר מספר נסיונות כושלים נוספים לדובב אותו התקשר אחד המשתתפים אל אשתו של קיין כדי לברר מדוע ג'ימי אינו עונה. הרעיה הנאמנה הודיעה, שג'ימי עסוק כרגע במשחק ברידג' ואין להפריע לו. על פי הדיווח בספר, הישיבה המשיכה בלעדיו. דרך אגב, לקיין היה גם עניין אישי בתוצאות המשבר הזה. מעבר להיותו יו"ר הדירקטוריון, הוא גם היה בעל מניות משמעותי, לאחר כארבעים שנות עבודה בבנק. הפסדיו האישיים של קיין באותו שבוע נאמדים בכמליארד דולר. מה הפלא שהוא העדיף להמשיך לשחק בקלפים.
את הסוף כולנו יודעים. בר סטרנס אולץ למכור את עצמו לג'יי פי מורגן בכ 236 מליון דולר ובחסותן של ערבויות ממשלתיות חסרות תקדים. מספר חודשים לאחר מכן קרס גם ליהמן ברד'רס. וול סטרייט השתנתה ללא הכר וכנראה לעולם לא תיראה שוב כמו שנראתה קודם למפץ הגדול.
לסיפור הזה יש גם זויות מאוד רלונטיות לעולם ההיי-טק. אחת מהן היא הידיעה, שלא לעולם חוסן. הענק של היום עלול להיות הגמד של מחר. חברה בעלת עסקים חובקי עולם ושליטה בלתי מעורערת בתחומה, יכולה לקרוס במהירות בשל ניהול לקוי, שאננות יתר והתעלמות מעקרונות כלכליים בסיסיים. מודלים עסקיים חדשניים ואופנתיים אינם תחליף לניהול עסקי נכון. חוסר אחריות אישית של מנהלים, שחצנות ויהירות, הם פתח להחלטות פזיזות ומסוכנות. אין לקבל נפנופי ידיים כתשובה לשאלות מוצדקות, הדורשות הבהרות. כי גם המנהלים המבריקים והמודרניים, גיבורי החדשנות והקידמה, בבנק או בחברת היי-טק, עלולים להתגלות בסופו של דבר כשחקני קלפים בינוניים ביותר, המהמרים בכספי משקיעיהם. תשאלו את השחקן ג'ימי קיין, הוא יודע.
(פורסם ב"גלובס" – 8 יוני 2009)

אהבתם? אל תשכחו לשתף!

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

פוסטים נוספים

תקוות וחששות

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי

קיקסטארטר חוקרת

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.