מתחילים שנה. שנת 2008 מאחורינו, ולפחות את סיומה הרועש נעדיף כנראה לשכוח. את הקריסות בבורסות, התמוטטותם של תאגידים בין לאומיים, התנפצותן של מוסכמות כלכליות. ובהיי-טק – פיטוריהם של אלפי עובדים, התמעטותן של השקעות ההון סיכון, סגירתן של לא מעט חברות, והיקלעותן של רבות אחרות למשברים קשים.
ובהמשך לכל אלה, השוק הישראלי צועד אל שנת 2009 כשהוא נתון להשפעותיו של העימות הצבאי בעזה. ממש בשעת כתיבת שורות אלו עושים חיילי צה"ל את הצעדים הקרקעיים הראשונים במסגרת מבצע "עופרת יצוקה". התפילה לשלומם משולבת בתקוה לזמנים שקטים יותר עבור מאות אלפי אזרחים ישראלים, הנתונים להתקפות הטילים של החמאס. ומתווספת לה התפילה לשלומו של גלעד שליט ולחזרתו הביתה במהרה.
זה מה שמייחד אותנו משאר מעצמות ההיי-טק בעולם. ישנם כל כך הרבה אתגרים בהקמתה של חברת סטארט-אפ, אבל בישראל תמיד קיים גם הגורם הנוסף. הידיעה שאנחנו חיים על הר געש פעיל, שמדי פעם מתפרץ ונותן את אותותיו.
הייתי סטודנט בטכניון כשפרצה האינתיפאדה הראשונה בסוף 1987, ומנכ"ל של חברת סטארט-אפ כשנפתחה האינתיפאדה השנייה, בסתיו של שנת 2000. הראשונה תרמה אתגר נוסף ללימודיי, בהתחשב בעובדה ששירות מילואים במחנה הפליטים ג'יבאליה, או מרדף אחרי חולית טרור בצפון רמאללה, לא בדיוק תרמו להכנותיי למבחנים בתורת החשמל. והשנייה הפכה אותי לעוד שלוחה של ההסברה הישראלית, כשהיה עלי להסביר למשקיעים מודאגים, ולעיתים ללקוחות כעוסים, שהפיגועים וההתפרעויות אי שם במזרח התיכון, אין סיבה שיעיבו על זוהרנו כחברת תוכנה מתקדמת וחדשנית.
ולקראת המתקפה האמריקנית בעיראק, בסוף שנת 2002, נתבקשנו להציג למשקיעינו הזרים תוכנית חירום, שתטפל בהיערכותינו להפצצות בעומק העורף הישראלי. בזריזות ובמקצועיות רבה הצגנו על גבי שקפים מאירי עיניים את התכנית, את מערך הגיבויים, ואת הרשימות – מי עולה על מטוס ברגע שנקרא לו, מי יעבוד מהמקלט המבוצר, ומי יהיה במילואים אבל ימשיך להיות זמין כדי לתמוך בלקוחותינו הנאמנים שמעבר לים.
ובזמן מלחמת לבנון השנייה שוב הפכנו כולנו למסבירים. מדוע המלחמה מוצדקת, ומדוע אפשר כמובן להמשיך לסמוך עלינו, ההיי-טק הישראלי, כי אנחנו ממשיכים לעבוד כאילו כלום לא קרה, וההשקעות בישראל הן דבר טבעי ונכון, ואין צורך לשנות מדיניות השקעות בכל פעם שאירגון טרור כזה או אחר מחליט להיפטר מכמה אלפי טילים.
וזה בדיוק מה שיקרה השבוע, כשהעולם המערבי יחזור מחופשת ראש השנה שלו. כבר ביום שני נמצא את מנכ"לי הסטארט-אפים שלנו משוחחים עם לקוחותיהם ומסבירים להם שבעוד יד אחת שלנו אוחזת בחרב, השנייה עדיין מקישה בחריצות במקלדת ויוצרת עבורם דור חדש ומדהים של מוצרים, שעתידים לשנות את העולם. כך גם בקרנות ההון סיכון – נדבר עם שותפינו ומשקיעינו שמעבר לים, ונסביר להם, שאצלנו הכל בסדר, ועולם כמנהגו נוהג.
ומכאן, שאין לנו אלא להמשיך ולהחזיק בתקוה, שבסופו של דבר באמת יהיה בסדר. כי גם הפעם, כמו בעבר, נתמודד, נתגבר ונמשיך הלאה.
או כמו שכתב יונתן גפן: "ויהיה טוב, יהיה טוב כן… אני מביט מהחלון, אולי מגיע יום חדש."
