נושא התאמת מערכת החינוך בישראל למאה ה-21 עלה לאחרונה לסדר היום הציבורי בגלל מצבם המדאיג של תלמידי ישראל יחסית למקביליהם בעולם הנאור. ישנו פער עצום בין סביבת המיחשוב והתקשורת, שלה זוכים רוב תלמידי ישראל בביתם לבין מה שמעניק להם בית הספר. הגישור על הפער הזה מחייב תפיסת עולם חינוכית חדשה, המשלבת עקרונות פדגוגיים בפתרונות תיקשוב מודרניים.
חלקה הראשון של התוכנית הממשלתית לתיקשוב החינוך בישראל יצא השנה לדרך. הממשלה אישרה חמש מאות מליון ש"ח בבסיס התקציב הדו-שנתי והם יוקדשו לתיקשוב כמה עשרות בתי ספר שייבחרו כפיילוט לתוכנית. בבתי הספר האלה יצוידו המורים במחשבים ניידים, יחולקו מחשבים לתלמידים, ישולבו תכנים אינטראקטיביים בתוכניות הלימודים, ומנהלים ומורים יעברו הכשרות מקצועיות. אם תרצו, זוהי התקדמות יפה בכיוון הנכון. אם תרצו אחרת, זוהי טיפה בים, התחלה צנועה למדי במדינה בה יש כ 4000 בתי ספר רלונטיים ושעל פי אמות המידה הבינלאומיות האוביקטיביות נמצאת כבר בפיגור משמעותי בכל הנוגע לרמת מערכת החינוך שלה והישגי תלמידיה. בקצב הזה ובתיקצוב הזה, ייקח כעשרים שנה לקדם את מערכת החינוך בישראל למקום בו היתה צריכה להיות כבר אתמול. וכשנגיע לשם, נגלה שהעולם הנאור לא חיכה לנו והמשיך להתקדם בלעדינו.
אבל, יש דווקא מקום לאופטימיות. כמי שעוקב כבר די הרבה זמן אחרי התפתחות נושא התיקשוב במערכת החינוך בישראל, אני מאמין, שהמהפכה תגיע מלמטה. היא תידחף על ידי מנהלי בתי ספר מוכשרים, בעלי מוטיבציה ומרפקים, ובעיקר בעלי חזון. כאלה, שלא מקבלים את המצב העלוב של מערכת החינוך בישראל כתירוץ לחוסר מעש, אלא להיפך – כהזדמנות לחולל מהפכה בבית הספר שלהם. והם ייתמכו על ידי ראשי רשויות מקומיות או עיריות שגם הם לא ייתלו בתירוצים השונים שמדינת ישראל מעניקה להם בשפע, אלא ידחפו פתרונות חינוכיים טכנולוגיים במרחב השיפוט שלהם.
בנוסף, יש בישראל גופי תיקשוב חינוכי מהמתקדמים בעולם וביניהם מט"ח, עת הדעת, סנונית ואורט ישראל. שיתוף פעולה בין הגופים האלה לבין בתי הספר שלא יחכו לצילצול פעמוני משרד החינוך, יש בו היכולת להצעיד את החינוך בישראל לכיוון הנכון.
יש כבר מספר דוגמאות כאלו, למוסדות חינוך שנקטו יוזמה. למשל, בית הספר נעמי שמר בפתח תקוה, שביוזמת מנהלת נמרצת ומוכשרת, ובשיתוף פעולה עם העירייה ומט"ח מפעיל בהצלחה תוכנית לימודים מותאמת לעידן התיקשוב בסביבה ממוחשבת, הכוללת לוחות חכמים, מחשבים ניידים המהוים עבור התלמידים ילקוט תכנים אלקטרוני ומחליפים את הצורך בספרים, חיבור פס רחב לאינטרנט ובנוסף גם מורים שעברו הכשרה מתאימה. ודוגמה נוספת: בית הספר מודיעים בשכונת יד אליהו, שעובד בשיתוף עם חברת "עת הדעת" בהצלחה רבה, על תוכנית לימודים המשלבת מחשבים, אינטרנט, תיקשוב ותכנים דיגיטליים מותאמים לרמת התלמידים.
זה לא שהפתרון לחוליי מערכת החינוך הישראלי הוא מחשב לכל תלמיד. אבל אחד התנאים ההכרחיים להבראת מערכת החינוך בישראל הוא התאמתה לסביבת המאה ה-21. בשבוע הבא אביא כאן דוגמה לרשת חינוך בישראל, שלא המתינה ליוזמות משרד החינוך, ומקדמת בפועל את מוריה ותלמידיה לקראת סביבה פדגוגית מתוקשבת, הנמצאת בחזית הקידמה העולמית. כאמור, יש תקוה.
…
(פורסם ב"גלובס" – 12 דצמבר 2010)
תגובה אחת