משרד המדען הראשי קיים בכוח חוק המו"פ (1984) ובבסיסו עומדות כוונותיה הטובות של ממשלת ישראל לעודד יזמות ולתמרץ תעשייה עתירת ידע בארץ. אכן מטרות יפות וראויות, שנוסחו היטב ובבהירות, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בשבע תקנות שנוספו לחוק, בחמישה עשר חוזרי מנכ"ל, ובשבעה חוזרי מדען ראשי, המוצגים לעיונם ולהנאתם של יזם ההיי-טק ומשקיעיו באתר האינטרנט של התמ"ת. ובמילים אחרות: כמקובל במנגנון ביורוקרטי להחריד, הכוונות הטובות תורגמו לאין סוף מלל מגובב ומבלבל, הגורם בעקביות לטובי המוחות להעניק את פרשנותם לחוק המו"פ.
במשרת המדען הראשי שירתו עד היום כמה ממובילי ההיי-טק הישראלי, שראו במישרה שליחות ותרומה למדינה. הם הצליחו, בחריצות ובנחישות, להביא להתגמשות מסויימת בביורוקרטיה, ולהתאמת רוח החוק לשינויים שקרו בעולם ההיי-טק בשנים שעברו מאז ניסוחו. אך למרבה הצער, השינויים שהוכנסו בחוק הם בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי ומסובך מדי.
אחד מהנושאים היותר בעיתיים, למשל, הוא ההחזרים למשרד המדען בעקבות מכירת חברה והעברת הקניין הרוחני שלה לחו"ל. בשתי מילים, החוק מאפשר העברת הקניין הרוחני לחו"ל רק לאחר תשלום קנס כבד למשרד המדען. קנס המחושב על ידי נוסחה פתלתלה, שלצורך הבנתה נדרשים בדרך כלל שני רואי חשבון, מומחה למיסוי בין לאומי ומתמטיקאי גאון.
לך תסביר לביורוקרטים, שקניין רוחני לא שומרים בכספת סודית במרתפי החברה בדרום נתניה. מיקומו של הקניין הרוחני הוא כיום מושג ערטילאי למדי, ואסור שיעמוד כקריטריון במבחני המדען להחזרי כספים. בנוסף לכך, רישום הקניין הרוחני בחו"ל, עדיין אין משמעותו שהחברה שנקנתה חדלה להתקיים, אלא להיפך. בדרך כלל מוזרמים תקציבים חדשים, נפתחים עוד פרויקטים ועובדים ישראלים ממשיכים לעבוד בחברה שנרכשה. אבל אצל המדען עוד לא הבינו את זה, והנושא שב ועולה באין סוף דיונים פנימיים, אצל חברות הנדרשות להחלטה האם לקחת את כספי המדען ולהתחייב למגבלות המיותרות שמטילה התחייבות זו בזמן מכירת החברה.
אני טוען בביטחה, שמספר גדול מבין מיטב החברות שקמו כאן בשנים האחרונות, מגובות במיטב המשקיעים, החליטו שלא להסתייע בכספי מדען בגלל העול הביורוקרטי הכבד והמיותר הכרוך בכך. אלו הן חברות שייצרו ערך רב, ויכלו לשלם כספים רבים למדען ולמדינה, אלמלא היו התקנות המיותרות מכבידות עליהן עד כדי כך שהן סותרות לחלוטין את הכוונות הטובות, העומדות בבסיס חוק המו"פ. יותר מכך, במקום שיהוו מעין תעודת הכשר וסימן לחברה מוצלחת, הפכו מענקי המדען במשך השנים לסדין אדום עבור משקיעים זרים ורוכשים פוטנציאליים.
אבל, מעבר לכל אלה, בהינתן תפקידו המיוחד של המדען בזמנים קשים של משבר עולמי, ולאור אוזלת ידה המוחלטת של הממשלה, צריך משרד המדען הראשי לעבור למתכונת חירום. יש לפשט את התהליך הביורוקרטי, ולהגדיר קריטריונים ברורים ופשוטים לתמיכה, בהתאם לאיזושהי מדיניות כוללת לגבי התחומים המסומנים על ידי מדינת ישראל ככאלה שראויים לסיוע. ובנוסף – אין סיבה שבעולם שהזמן בין בקשת סיוע לבין העברת כספי המדינה לחברה שתקציבה אושר, יהיה ארוך מחודש ימים. בהיי-טק מותר להיות אופטימיים, אתם יודעים.
