בנאומו בפני באי ועידת ישראל לעסקים בשבוע שעבר, הדגיש ראש הממשלה את חשיבות ההשקעה בחינוך כבסיס לחוסנה הכלכלי של מדינת ישראל. "הערך המוסף בא מהחדשנות וזו באה ממערכת חינוך שמתחדשת" אמר נתניהו. אחד מתחומי ההתחדשות של מערכת החינוך בישראל הוא פרויקט התיקשוב הלאומי. בשבוע שעבר הבעתי כאן ספקות לגבי יכולתו של משרד החינוך להניע פרויקט בסדר גודל שכזה. אבל, הבעתי אופטימיות הנובעת מהעובדה שיש גורמים במערכת שאינם מחכים למשרד החינוך וכבר שועטים קדימה. היום אני רוצה לספר לכם על ההיערכות ברשת אורט ישראל לעידן התיקשוב.
שרון גרינברג הוא מנהל פיתוח טכנולוגיות אינטרנט והיועץ למיחשוב פדגוגי ברשת אורט. גרינברג, בן 40, הוא בעל תור ראשון בהדמייה דיגיטלית ואומנות מ"בצלאל" ובעל תואר שני בלימודי המידע מאוניברסיטת בר-אילן. בנוסף לעבודתו באורט ישראל, הוא גם מרצה באוניברסיטה בנושאי מולטימדיה וטכנולוגיות ווב 2.0 . מערכת חינוך, שרוצה להיכנס ברצינות לתחום התיקשוב צריכה לבנות יכולות פדגוגיות, תשתיתיות וטכניות רלונטיות. אם לשפוט על פי אנשי המקצוע (תכנתים, מנהלי מוצר, מעצבים, מומחי אינטרנט, אנשי הטמעה ועובדי QA) העובדים אצל גרינברג, 22 איש בסך הכל, ניתן להסיק שבאורט לקחו את הנושא הזה ברצינות.
ברשת אורט נמצאים היום 192 בתי ספר, המפוזרים ב 76 קמפוסים שונים ברחבי המדינה. אחד המאמצים המרוכזים של צוותי האינטרנט תחת ניהולו של גרינברג היה שידרוג אתרי האינטרנט של בתי הספר, כך שהפכו לאתרי ווב 2.0 מודרניים, בעלי ערוצי YouTube וקישורים לפייסבוק. האתרים המתחדשים מכילים מידע מעודכן, תוכן לימודי שוטף, ומאפשרים אינטראקציה ושיתוף פעולה בין מורים, תלמידים, הורים וגורמי הקהילה. בנוסף, הוטמעה בכל בתי הספר של הרשת מערכת לניהול תוכן, המאפשרת למורים ליצור מערכי שיעור אינטראקטיבייים ולשתפם עם אחרים ברשת. אלפיים מורים כבר עברו הכשרות סביב המערכת החדשה. על פי הנתונים שהוצגו בפניי, כ 350 מורים מייצרים כל שבוע תוכן לימודי חדש בכלים שהמערכת הזו העמידה לרשותם, והתלמידים שלהם נהנים ממערכי שיעור מותאמים ועדכניים. כל זה תורם לכך, שהאתרים החינוכיים של רשת אורט הם בין הנצפים ביותר בישראל: כ 5 מליון User Sessions בכל חודש וכ 50 מליון דפים נצפים בממוצע.
בנוסף לכל זאת, אחראית הקבוצה של שרון גרינברג על הכשרתם של כמאה מנהלים של בתי ספר בישראל, שנבחרו על יד משרד החינוך להשתתף בתוכנית הפיילוט של פרויקט התיקשוב הלאומי (מאה מנהלים נוספים מוכשרים בימים אלה על ידי מט"ח). על פי מודל תוכנית התיקשוב, המנהלים האלה יקבלו מאוחר יותר תקציבים ואחריות לקניית תשתיות ותוכן פדגוגי והטמעתם במסגרת בית ספרם. אורט עצמה כבר מריצה פרויקט תיקשוב נסיוני במספר בתי ספר ברשת.
התוצאות בשטח מלמדות שרשת אורט נמצאת בכיוון הנכון בדרכה ליצור סביבת לימודים חינוכית מתוקשבת המותאמת למאה ה-21. אבל, החשש הוא שפרויקט התיקשוב הלאומי עלול להיכשל בשל היעדר תיכנון מערכתי לטווח ארוך במשרד החינוך. מדוע להיות כה פסימי? בשבוע הבא אביא כאן את סיפור כישלונה הצורב של תוכנית אחרת לקידום החינוך המדעי טכנולוגי בישראל. אתם, הקוראים, תשפטו בעצמכם.
…
(פורסם ב"גלובס" – 19 דצמבר 2010)
