בחודש יוני 2010 גייסה חברת זינגה, יצרנית המשחק הפופולרי "פרמוויל", 150 מליון דולר מסופטבנק היפנית, על פי ערך חברה של כ 4 מיליארד דולר. בתחילת דצמבר סירבה חברת גרופאון להצעת רכישה מגוגל, על פי ערך חברה של כשישה מיליארד דולר. חודש לאחר מכן השלימה גרופאון סבב גיוס של 950 מליון דולר מקרנות הון סיכון. ואילו פייסבוק, הגדולה מכולן, גייסה החודש חמש מאות מליון דולר, על פי ערך חברה של כ 50 מיליארד דולר. בספטמבר 2010 נסחרו מניות החברה בין משקיעים פרטיים בערך שוק שבין 23 ל 33 מיליארד דולר.
האם אנחנו שוב בבועה? האם ימי האינטרנט העליזים חוגגים שוב מסביבנו? מה מצדיק הערכות שווי כל כך גבוהות עבור חברות צעירות יחסית, שאין להן הסטוריה עסקית משמעותית ושהמודל העסקי שלהן נמצא עדיין בשלבי הוכחת ייתכנות? רק לשם השוואה, חברת אמזון, שהכנסותיה בשנת 2010 היו כ 30.8 מיליארד דולר (בערך פי 15 מפייסבוק), נסחרת בערך שוק של כ 83.3 מיליארד דולר. אי-ביי, חברה מצליחה לא פחות, נסחרת בערך שוק של כ 37.4 מיליארד דולר והכנסותיה בשנת 2010 היו כ 9 מיליארד דולר. נראה, שבתחום הצר של חברות אינטרנט, הבונות את ערכן סביב רשתות חברתיות, התבססה לאחרונה האמונה אצל משקיעים פרטיים, שכמעט כל שווי הוא מוצדק ונכון.
מי שחווה א
ת הימי הבועה העליזים ואת ההתרסקות החדה והכואבת, רשאי להיות ספקן. מי לא זוכר למשל את ווב-ואן, שבשלוש שנות קיומה הספיקה לגייס 375 מליון דולר בנאסד"ק, להגיע לערך חברה של 1.2 מיליארד דולר, לבנות מחסנים לוגיסטיים בעלות של כמיליארד דולר ולהתרסק באמצע 2001 , לפשוט רגל ולפטר למעלה מאלפיים עובדים? או פטס.קום, שהספיקה במהלך שנת 2000 גם לגייס בבורסה למעלה מ 80 מליון דולר וגם לפשוט את הרגל? והדוגמאות רבות.
אבל, הנה ההבדלים המשמעותיים: בועת הדוט.קום טיפחה חברות ללא מודל עסקי, עם חזון של להשקיע (או לבזבז, תלוי בעיני המתבונן) כמה שיותר כדי לרכוש קהל משתמשים גדול. הן קמו מהר, הנפיקו בזריזות וכמעט כולן התרסקו תוך אובדן כספי המשקיעים. בנוסף, הבועה התפשטה אל מעבר לאינטרנט. זוכרים את השוויים המופרכים של חברות התקשורת, את הערכים המנופחים של חברות הייעוץ, את הזוהר של חברות התוכנה האימתניות? ההתרסקות של הבועה ההיא הביאה לאובדן ערך של כחמישה טריליון דולר (כ 25% מההפסדים נגרמו על ידי חברות אינטרנט) ובין השאר גרמה לכך שכיום, רוב החברות הציבוריות נסחרות בשוויים שהמשקיעים מסוגלים לההסביר לעצמם. אם תסתכלו סביב, ההתנפחות בשוויים של פייסבוק ודומותיה לא ממש השפיעה על חברות אינטרנט בתחומים אחרים ובטח שלא השפיעה על סקטורים שונים כמו תקשורת, מוליכים למחצה או תוכנה.
ומכאן לשורה התחתונה: הבועה אולי שוב כאן, אבל היא צבועה בצבע שונה, הרבה יותר שמרני, והיא גם הרבה יותר ממוקדת. אם תתפוצץ, סביר להניח שלא תגרור איתה התרסקות כללית של השווקים. ואם תמשיך להתנפח, מי שמהמרים בתוכה ירויחו הרבה כסף, ובצדק, כי הם מהמרים על כל הקופה.
…
(פורסם ב"גלובס" – 16 ינואר 2011)
