לא מזמן זכינו במשפחתנו לחוויה המכוננת, הנקראת בשם המחמיא "ייבוא פרטי של רכב לארץ". לא אלאה אתכם כאן בפרטים הביורוקרטיים המשעממים, הכרוכים במימוש זכותנו לנסוע ברכב על פי בחירתנו. אני רוצה להתמקד דוקא בנושא הכשרתו של רכב, המיובא באופן פרטי, לנסיעה בכבישי ארץ ישראל. כל רכב כזה חייב לעבור בחינה על ידי בוחני משרד הרישוי, כדי לוודא את התאמתו לתקנים הנהוגים במקומותינו. והנה, הסתבר לנו שפנסי הרכב שלנו, שהגיע לכאן מארצות הברית, אינם מתאימים לתקן הישראלי. כן ידידיי: האמריקאים, על תעשיית הרכב המפוארת שלהם (ליתר דיוק, הקורסת שלהם), עם מסורת של מאות מליוני רכבים, שיוצרו במשך עשרות שנים, על ידי עשרות מפעלים, אינם מבינים בפנסי רכב. לפחות אינם מבינים כמונו כאן, בארץ הקודש. ולכן, דינם של פנסים ברכב אמריקאי המיובא לארץ, הוא להיות מוחלפים בפנסים, העומדים בתקן הישראלי המחמיר. שכן, אנחנו מבינים יותר, הננו מקפידים יותר על בטיחות ילדינו בכבישים וחשיבות התאורה המתאימה נהירה לנו הרבה יותר מיצרני הרכב בצפון אמריקה. ולראייה: מספר תאונות הדרכים הנמוך אצלנו, הבטיחות המשופרת בכבישים והרגשת הביטחון, אותה אנו חשים בכל פעם שאנחנו נוהגים בכבישי ארצנו היפה. ומשום כך, נמלאנו גאוה ישראלית, ובגיל ובשמחה השקענו אלפי שקלים בהחלפת פנסי רכבנו לפנסים המתאימים לתקן הישראלי. מולדת הסוסיתא, הזכורה לטוב, מכתיבה תקנים למולדת הקדילאק והשברולט, המקרטעות בדרכים.
ולמה אני נזכר דווקא בימים אלה בנושא החלפת הפנסים ברכב? כמובן, בעקבות מחול השדים סביב איסור הייבוא הזמני של מכשירי האיי-פד לארץ. גם כאן, שוב עמד הרגולטור הישראלי לצידנו, האזרחים הלא מתוחכמים וחסרי הישע, ובחירוף נפש הגן עלינו מאימת מכשיר, הכובש לללא רחמים מדינות רבות ברחבי העולם. האיי-פד, המיוצר באותה ארצות הברית חסרת האחריות, מדינה המאשרת פנסי רכב לא בטיחותיים לנהגיה, פולט מקירבו קרינה מוגזמת ומסוכנת, המאיימת על בריאותם של מליוני משתמשים תמימים. וברוב תיחכום, המכשיר מוצג ככזה, שעומד בתקן האמריקני לבטיחות. מה הם חשבו לעצמם, מהנדסי חברת הענק "אפל"? האם באמת הם האמינו שיוכלו לעבוד עלינו כאן, בארץ הקודש, בנושאי בטיחות? האם לא הבינו שכבר מזמן ישראל היא המדינה המובילה בעולם בתחומים של דאגה לשלום אזרחיה ותקנים של הגבלת זיהום וקרינה? האם באמת חשבו להם שם, במשרדי אפל המפוארים, שהעובדה שמכשיר האיי-פד, המסוכן כל כך, התקבל בברכה בכל מקום אחר, עובדה זו אמורה לרגש אותנו? לא ולא! כי מדינה עצמאית אנחנו, ואנחנו יודעים מה טוב לנו, ואנחנו גם יודעים יותר טוב מכל מדינה אחרת בעולם.
הייתי רוצה לקוות, שהרגולטורים שלנו ישמרונו גם ממכשירים נוספים, המיוצרים אצל האמריקאים חסרי האחריות. החל ממכשירי בלקברי ואייפון, והמשך בקונסולות אקס-בוקס ומטוסי קרב חדישים, ממשיכים האמריקאים, במסווה של ידידות עמוקה, להזרים אלינו מכשירים קורנים, מזהמים ומסוכנים. נקווה שגם כל אלה ייעצרו על ידי אנשי המכס הקשוחים שלנו, יילקחו למחסנים סודיים אי שם, ובעליהם ישלמו לנו על זמן האיחסון היקר. חמישים שקלים ליום, למכשיר, עד להודעה חדשה, או עד שיילמדו שם באמריקה הרחוקה, שאצלנו לא מתחכמים. אצלנו יש כבוד לחוק ולתקנות.
…
(פורסם ב"גלובס" – 25 אפריל 2010)
