ביום שלישי שעבר התלויתי אל מנכ"ל אורט ישראל צביקה פלג ואנשי המטה שלו בסיור בבתי ספר ביישובים בדואים בנגב. בשנת 2006 פנה שמעון פרס, השר לפיתוח הנגב והגליל, אל מנכ"ל אורט וביקש ממנו לקחת אחריות על בתי ספר תיכוניים במגזר הבדואי. פרס היה מודאג מהפערים המתרחבים בין הבדואים לבין האוכלוסייה היהודית בישראל וההזדהות ההולכת ופוחתת עם המדינה. רשת אורט ישראל נענתה לאתגר ומאז קלטה חמישה בתי ספר במועצת אבו-בסמא שבנגב, שבהם לומדים כיום כ 1850 תלמידים. הם נהנים ממשאבים רבים המושקעים בהטמעת מגמות טכנולוגיות מגוונות בבתי הספר, כדי לייצר עבורם הזדמנויות להשתלב בחברה הישראלית.
בית הספר התיכון אורט אלהואשלה נמצא על הכביש הסלול היחיד שביישוב. גבעות הנגב הצחיחות מקיפות את
המקום. רביעיית מטוסי קרב מתרגלת באיזור ומייצרת מדי פעם רעש מחריש אוזניים, המהווה ניגוד מושלם לשקט המוחלט השורר ברחבי בית הספר. המבנה חדיש, שמור היטב ומבריק בנקיונו. הבנים לבושים בג'ינסים ובחולצות טריקו. כל הבנות בלבוש צנוע, הכולל גם כיסוי ראש. אנחנו מסיירים במעבדות הביולוגיה, האלקטרוניקה והחשמל, המאובזרות במיטב המיכשור. בשיחה עם תלמידים, פלג שואל אותם לגבי תוכניות לעתיד. רבים רוצים ללמוד באוניברסיטה. הם חולמים להיות מורים, רופאים, עובדים סיעודיים. אף אחד לא רוצה להיות איש היי-טק. החלום הזה נעצר איפשהו מצפון לבאר שבע כנראה. מעטים מצביעים כשמנכ"ל אורט שואל אותם לכוונותיהם להתגייס לצה"ל.
בפגישה עם מורי בית הספר פלג משבח אותם על העשייה הפדגוגית ודורש מהם להמשיך להעלות את אחוזי הזכאים לבגרות. תחזית בית הספר לשנה הזו היא 58% . לשם השוואה, במגזר היהודי ממוצע אחוז הזכאים לבגרות הוא %61.3 ואילו במגזר הבדוי הזכאות הממוצעת היא 43.5%. ההישגים המרשימים האלה נזקפים גם לזכותו של עמרם קלעג'י, ראש המועצה המקומית אבו-בסמה ומנכ"ל משרד הפנים לשעבר. קלעג'י מגיע לכאן כל יום מירושלים, משקיע מאמצים אדירים במערכת החינוך וניכר שהוא מעורב עד לפרטים הקטנים ביותר. "הסיכויים של בדואי להיקלט בעבודה בחברה הישראלית קלושים", הא מסביר לאורחים, "אבל אנחנו נותנים כאן סיכוי. בעזרת אורט, אנחנו תורמים לפתרונה של הבעייה הבדואית."
מנהל בית הספר, יוסוף אלהואשלה, מקריא לנו מתוך חזון בית הספר: "ביה"ס שואף להוביל את תלמידו להיות
אזרח נאמן למדינה, למולדת ולחברה". בין היעדים שהוא מזכיר: "טיפוח זהות ערבית ומורשת בדואית תוך העמקת הזיקה למדינת ישראל" וגם "הטמעת חדשנות טכנולוגית מדעית." פלג דורש ממנהל בית הספר לחנך את תלמידיו למעורבות חברתית. "כל תלמיד צריך להיות מעורב בהתנדבות ומי שלא הולך לצבא, שיתרום בדרך אחרת לקהילה ולמדינה."
אני ממהר לפגישה ברמת החי"ל בתל-אביב, ממעוזי ההיי-טק הישראלי, רק שעתיים נסיעה מהנגב. אני עומד בתור באר-קפה מאחורי אשת היי-טק נמרצת שמזמינה אמריקנו עם חלב כחוש והיי-טקיסט לא מגולח שמבקש מקיאטו כפול. הם דנים באלגוריתם לשיפור התעבורה הסלולרית ובאוזניי עדיין מהדהדות מילותיו של אלסריעה סלימאן, מנהל בית הספר אורט באבו קרינאת: "בדואי שלומד אצלנו במגמת מחשבים וממשיך לתואר ראשון ושני בהנדסת חשמל, אין לו סיכוי למצוא עבודה בהיי-טק. לכן, אנחנו צריכים למצוא פתרונות תעסוקה אלטרנטיביים לבוגרים שלנו."
…
(פורסם ב"גלובס" – 27 פברואר 2011)
