שתי ידיעות שו
נות בתכלית זו מזו העלו את פייסבוק לכותרות בשבוע שעבר: הידיעה הראשונה דיווחה על ההנפקה הפרטית, שבוצעה על ידי בנק ההשקעות גולדמן זאקס ובה גויסו חמש מאות מליון דולר מלקוחות הבנק על פי ערך חברה של חמישים מיליארד דולר. סך הנרשמים לרכישת מניות פייסבוק עלה בהרבה על ההיצע, וזאת, למרות שהמינימום להשקעה עמד על שני מליון דולר. הלקוחות העשירים של גולדמן זאקס עמדו בתור כדי להיות בין המאושרים שיוכלו לספר במסיבות קוקטייל נוצצות, שהם מחזיקים במניות של הרשת החברתית הגדולה בעולם.
פנייתה של פייסבוק להנפקה פרטית מלמדת הרבה על השקפת העולם של מנהליה. מעבר לסיסמאות הרגילות בדבר רצונה של פייסבוק להמשיך להגדיל את שליטתה בעולם הרשתות החברתיות, במקום להתעסק עם הנפקת מניות לציבור והמשמעויות המתבקשות מהפיכתה לחברה ציבורית, יש פה מסר נוסף: פייסבוק איננה מעוניינת להתנהל בשקיפות הנדרשת מחברה ציבורית. היא איננה רוצה לדווח על עסקיה לאף רשות, ובטח שלא לציבור הרחב. היא מעדיפה להמשיך להתנהל כחברה פרטית ולשמור ככל האפשר על עמימות סביב הישגיה. שכן, פייסבוק אוהבת אותנו, ה"חברים" ברשת, כל עוד אנחנו משתמשיה הנאמנים, המעמיסים אותה בנתונים פרטיים, בחוויות ובתמונות ונחשפים תוך כדי כך לאין סוף זמן פירסום. אבל פייסבוק לא רוצה אותנו בתור בעלי מניות. לא ולא. בעלי המניות של פייסבוק לא יהיו מאות מליוני ה"חברים", אלא אותם מאות בודדים של מיליונרים, לקוחות של גולדמן זאקס, שיכולים לרשום בהתראה קצרה שיק על סך שני מליון דולר ומעלה, מבלי להתרגש יותר מדי ממחיר המנייה.
הכותרת החשובה השנייה בנושא פייסבוק בשבוע החולף היתה הידיעה הטראגית על נער בן שש עשרה, שהתעללויות "חברים" ברשת גרמו לו להתאבד בתלייה. אני מניח שסביב הסיפור העצוב הזה יש גורמים רבים. אסור לתלות בפייסבוק את כל האשמה, כי מי שעושה זאת מקל בחומרת מעשיהם של אנשים רעים, שעשו ברשת שימוש כאמצעי עזר זמין ונוח להתעללות בחלשים מהם. אבל, כן יש מקום להתחיל לדרוש מפייסבוק, הלא היא אחת המדינות הגדולות בעולם כיום, מידה של אחריות. יש בפייסבוק מספיק ידע טכנולוגי ודי אנשים מוכשרים, כדי ליצור את הכלים שיוכלו לזהות אוטומטית התבטאויות לא ראויות, התנכלויות לחברים, ערמומיות של פדופילים ושאר פשעיהם של מופרעים, חולי רוח ובני בליעל למיניהם. גם במחיר של פגיעה מסויימת בחופש הביטוי או אפילו פרטיותם של המשתמשים, הגיע הזמן שפייסבוק תיקח אחריות להגנה על משתמשיה, שמליונים רבים מהם הינם בני נוער וילדים.
האימפריה של פייסבוק היא מרשימה ובעלת עוצמה אדירה. יש לה מאות מליוני משתמשים והיא שווה מיליארדים. עשירי וול סטריט רודפים אחריה על מנת שתקצה להם מעט ממניותיה. אבל כאימפריה, עליה לנהוג באחריות כלפי נתיניה, ולהקנות להם סביבה בטוחה להתנהל בה. ואם אימפריית פייסבוק איננה טורחת לעשות זאת, ייתכן שתפקידם של המחוקקים במדינות הקטנות המארחות את פייסבוק ברחבי העולם, לאלץ אותה להתנהג באחריות כלפי האזרח הקטן, גם אם אין לו שני מליון דולר לקנות בה מניות.
…
(פורסם ב"גלובס" – 9 ינואר 2011)
