יזהר שי, יזם היי-טק,
משקיע הון סיכון
ואוהד נלהב,
כותב על השחקנים
ועל האירועים המרכזיים
בהיי-טק הישראלי.

עוד על יזהר...

באנו חושך לגרש!יום שני, 14 בדצמבר 2015

ביום חמישי שעבר התקיים במרכז מנהטן שבניו יורק אירוע מיוחד לציון סיומו של המחזור הראשון של האקסלרטור החרדי 'קמאטק', מיסודם של יזם ההיי-טק יוסי ורדי, זיקה אב-צוק מחברת סיסקו והיזמים החרדים משה פרידמן ואברמי וינגוט. מאות אנשים נענו להזמנתם של אנשי 'קמאטק' והגיעו למשרדי חברת מיקרוסופט בטיים סקוואר כדי לחגוג הישג משותף לרבים וטובים משני צידי האוקיינוס וגם משני צידי המתרס, החרדי והחילוני. בלטו בנוכחותם בקהל הרב יזמי היי-טק ישראלים ואמריקאים, משקיעי הון סיכון ומנהלים בכירים בחברות היי-טק. באופן כללי, זה  לא היה הקהל לו היית מצפה באירוע שכזה, לפחות לא עד לפני שהחלה המהפכה הצנועה הזו.

כמי שזכה להיות שותף לעשייה החל מרגע הקמתו של האקסלרטור, שמחתי להיות נוכח גם בחגיגת הסיום הזו של המחזור הראשון. המספרים, שהציג משה פרידמן בפני באי הכנס במנהטן בשבוע שעבר, דיברו בעד עצמם: כ – 2500 אנשי היי-טק חרדים השתתפו עד היום בסדנאות המקצועיות של 'קמאטק', 224 מיזמים פנו לאקסלרטור כדי להתקבל אליו, שמונה חברות נכנסו לתוך מסגרת המחזור הראשון שהסתיים בשבוע שעבר ומחצית מהמיזמים מנוהלים על ידי נשים חרדיות. 44 עובדים מועסקים בחברות שהוכשרו באקסלרטור של 'קמאטק' ועד כה הושקעו בהן בסך הכל כ 3.5 מליון דולר.

רבות נכתב כבר על הסיבות השונות שדחפו יזמים חרדים להקים את האקסלרטור החרדי ולעודד יזמות במגזר. זוהי מסגרת שמקנה כלים חשובים וידע משמעותי ביותר ליזמות והיזמים החרדים, היוצאים לדרך ארוכה ומאתגרת ביותר. אבל הפעם אני רוצה להתייחס דווקא לצד השני של המתרס, לחברות ההיי-טק והמנהלים שלהן, שאירחו את היזמים החרדים במהלך התכנית והקדישו זמן רב ומשאבים להצלחת המחזור הראשון של 'קמאטק'.

ברור לכל, שסדר יומו של מנכ"ל חברת סטארט-אפ הוא עמוס ומורכב. יש להם, למנהלים, די מטלות כדי למלא עשרות שעות עבודה שבועיות אינטנסיביות גם מבלי שהם מתגייסים לתמיכה בפרויקט התנדבותי, שאיננו תורם מיידית לשורה התחתונה, אפילו אם הוא בעל משמעויות חברתיות אזרחיות חשובות. ולמרות זאת, היזמים והמנהלים של שש חברות היי-טק ישראליות מובילות נרתמו בחודשים האחרונים לעשייה והיו גורמים מכריעים בהצלחתה של התכנית. בדיונים שקיימנו בזמן ההיערכות למחזור הראשון של האקסלרטור, תהינו האם נוכל למצוא מספר מתאים של חברות היי-טק, שיסכימו לארח את המיזמים החרדיים. אברמי וינגוט, הוגה רעיון ה"אירוח" הדביק את כולנו בהתלהבות, אבל היה ברור שהכל תלוי ברצונם הטוב של אנשים עסוקים ביותר, שיש להם חברה לנהל, שמתנהלים מול לקוחות, שותפים ומשקיעים ושיש להם הרבה מה לעשות חוץ מלהיענות לבקשותינו המנומסות. ובכל זאת החלטנו לנסות.

והתוצאות היו מפתיעות ומעודדות. לא הייתה אפילו חברת היי-טק אחת שלא נענתה לקריאה לעזרה. המנכ"לים של פלאריום, לייביו, אאוטבריין, וויקס, טאבולה, וחברת Sqream נרתמו מיידית וגייסו את צוותי ההנהלה שלהם למשימה. בחודשים שלאחר מכן זכו היזמים החרדים (כחצי מהם נשים) לשטח משרדי, תמיכה מקצועית ומנטורינג שהוענק להם על ידי מיטב המומחים בתחומי השיווק, הטכנולוגיה, הפיננסים והפיתוח העסקי. הביקורים שלנו אצל היזמים והשיחות התכופות איתם העידו על התקדמות משמעותית בכל המישורים, כולל בתחום של גיוס הכספים.

באירועי הסיום של האקסלרטור, בתל אביב ובניו יורק, נשאלו מנהלי החברות לסיבות שגרמו להם לתמוך ב'קמאטק' באופן כל כך גורף ומשמעותי. זה נכון שליוסי ורדי לא מסרבים וברור שפרידמן ווינגוט הם יזמים שאינם מקבלים 'לא' כתשובה ראוייה להתייחסות כלשהי. אבל בכל זאת? אם לסכם את תשובותיהם של שמוליק וסרמן, מנכ"ל לייביו, גיגי לוי יו"ר פלאריום, עמי גל מנכ"ל Sqream, תמר שנבל מוויקס, דיוויד אבר סמנכ"ל הכספים של טאבולה וירון גלאי ואורי להב יזמי אאוטבריין, התשובה היא פשוטה: הם עשו את הדבר הנכון, היה ברור להם שזה מה שנדרש מהם כאזרחי המדינה וכנציגי אומת הסטארט-אפ ולכן הם התגייסו למלאכה.

וכשהדברים הללו נאמרו באופן טבעי ביותר מול קהל מעורב של חילונים וחרדים, הייתה להם תהודה מיוחדת. בימים של הקצנה, מריבות של עסקנים והסתה של פוליטיקאים משני צידי המתרס, מרענן ומעודד לראות – שוב – כיצד מהפכה שקטה אבל מתמידה ועיקשת יצאה כבר לדרך וקובעת עובדות בשטח. נס חנוכה? לא ממש, אבל בהחלט נר ראשון בדרך לחנוכיה גדולה ומוארת, כי באנו חושך לגרש.

(פורסם ב"גלובס" – 8 דצמבר 2015)

Kamatech NYC IMG_0670

Kamatech NYC IMG_0046

להמשך»

יזמות חוצת גבולותיום שני, 14 בדצמבר 2015

מזג אוויר קפוא קיבל את הנוחתים בנמל התעופה של ברלין אתמול בבוקר. מעלה אחת מתחת לאפס ושלג קל שגרם לאיחור של שעה בנחיתה שלנו. בשדה התעופה חיכה לי כבר ינון ברכה, מנכ״ל חברת פריימסנס שנמכרה לאפל לפני כשנתיים, ושנינו נסענו ביחד לכיוון העיר. מי שחיבר אותנו בנסיבות האלו היה הפורום הישראלי לדיפלומטיה ציבורית בראשותו של פרופסור איתן גלבוע.

העמותה, שהוקמה לפני כשנתיים, שמה לה למטרה לגלות את הפנים האחרות של ישראל בפני פורומים בינלאומיים על ידי שיח ישיר בין אנשים שאינם פוליטיקאים. מאז שקמה העמותה, הסבירו אנשיה את ישראל במקומות שונים בארצות הברית כגון שיקגו, אטלנטה, דאלאס, פניקס, דנוור ועוד. באירופה הרבה יותר קשה להסביר את ישראל ה"אחרת", היחס לישראל הרבה יותר ספקני עד שלילי בהשוואה לארצות הברית ואתמול, בברלין, היתה הפעם הראשונה שהפורום הישראלי לדיפלומטיה ציבורית משתתף באירוע רשמי באירופה, כשישראל היא חלק משמעותי בו.

נושא הכנס אמש היה הציר המשותף העובר בין ברלין, ניו יורק ותל אביב. הדירוג הבינלאומי השנתי של חברת קומפס שהתפרסם לאחרונה דירג את שלוש הערים האלו בעשירייה הפותחת של מרכזי חדשנות ויזמות ברחבי העולם. מארגני האירוע, מכון מחקר גרמני אמריקאי על שם הנשיא המנוח ג'ון קנדי, ניסו לפענח באמצעות פאנלים שונים את המכנה המשותף בין שלוש הערים, את ההבדלים ביניהן ובעיקר כיצד ניתן לקדם יזמות ולהשפיע על הכלכלה סביבה, בעולם שנעשה יותר ויותר שטוח. ינון ואני הוזמנו כדי לדבר על יזמות וחדשנות בישראל. באירופה העצבנית של אחרי מאורעות פריז והמרדפים חוצי היבשת אחרי מחבלים, ועל רקע שבועות ארוכים של מתקפות טרור רצחניות ברחבי ישראל, היה בהחלט מרענן לפגוש קהל של כמאתיים איש, שבאו לשמוע – לשם שינוי – על המחבר והמבדיל בין שלושה מרכזי חדשנות ויזמות גלובליים, על מגמות בעולם ההיי-טק ועל הכלים שמעמידות הערים המובילות בעולם (ותל אביב ביניהן) לרשות היזמים שבקרבן.

שגריר ארה״ב בגרמניה, שפתח את הכנס, ציין את חודש החדשנות הבינלאומי שנחגג גם בישראל בשבוע שעבר. הוא דיבר בשבחה של ניו יורק כמרכז חדשנות עולמי, מתחרה משמעותית לעמק הסיליקון, ועל חשיבות היזמות והחדשנות לכלכלות העולם. כדיפלומט מקצועי, הוא לא שכח לפרגן לתל אביב וכמובן גם לעיר המארחת, ברלין. שגריר ישראל בגרמניה הזכיר שהשנה מציינים חמישים שנה לכינון היחסים הדיפלומטים בין גרמניה וישראל. הוא הזכיר לקהל את המחמאות של אריק שמידט, יו"ר חברת גוגל להיי-טק הישראלי: ״אחרי ארה״ב, ישראל היא המקום החשוב ביותר לגוגל מבחינה טכנולוגית.״ אין ספק, שבשבוע בו הדיפלומטים הישראלים נלחמו בחירוף שיניים נגד החרמת סחורות ישראליות בסופרמרקטים בגרמניה, דברי השגרירים ונושאי הפאנלים שלאחריהם היו משב רוח מרענן בהחלט.

בפגישה משותפת עם יזמים גרמניים בה השתתפנו, נוכחנו – כמו בכל פעם מחדש – עד כמה עולם החדשנות הוא גלובלי ומחובר. הם סיפרו על הסטארט-אפים שלהם, על הפוטנציאל הענק, על האתגרים ועל התחרות. הם נראו בדיוק כמו שיזמים בניו יורק או בתל אביב נראים: חדורי מוטיבציה, אופטימיים ומודעים היטב להזדמנות שלהם לקדם את המיזם אותו הם מובילים בפני קהל, שאולי – מי יודע – נמצא בו המשקיע אותו הם מחפשים או שותף עסקי חשוב.

סילוון – יזם ומנכ״ל חברת פארק-טג, שפיתחה טכנולוגיה לאופטימיזציה של מציאת מקומות חנייה. החברה מטפלת ב 1.3מליון חניות בכל יום. המתחרה המרכזית שלה היא חברה אמריקאית המפעילה צי של עובדים מכסיקנים על אופנועים, שמחפשים חנייה עבור לקוחותיה. אנה, יזמת ומנכ"לית של וידאו-פאת׳ המחברת קליפים של וידאו לאתרי אינטרנט, סיפרה על האתגרים של סטארט-אפ גרמני, המבקש להתרחב לאמריקה ולפתוח משרד בניו יורק. כריס, מחברת מיינדמטיקס, סיפר על טכנולוגיית הבינה המלאכותית שהחברה מפעילה על מאגרי מידע ענקיים על מנת לשפר את חווית השירות ושביעות הרצון של הקהל הרחב בקרב לקוחותיה. לורנס, כבר מנהל מספר שנים אתר קהילתי ואפליקציה עבור צלמים מקצוענים. הטכנולוגיה שפיתחה איי-אם, החברה שייסד, מאפשרת גם זיהוי תמונה ותיוג עצמים לצורך חיפוש. אחרי שנים של מאבקי הישרדות יש להם כיום למעלה מ 15 מליון צלמים בקהילה הגדלה והולכת. ואילו ניק – היזם של סטייג׳לינק – סיפר כיצד החברה שלו מחברת אומנים בעלי קהילות מעריצים וירטואליות לקהל ה"פיזי" שלהם, לצורך מפגשים אמתיים בקונצרטים ובאירועים גדולים בנוכחות קהל. כל אחד מהיזמים שדיבר, הזכיר לפחות חברה ישראלית אחת המתחרה בו, במקביל למתחרים האמריקאים. בדבריהם נשמעה הערכה רבה למתחרים הישראלים וליכולותיהם הבינלאומיות.

במהלך הערב שאלתי את פרופסור איתן גלבוע, יו"ר הפורום הישראלי לדיפלומטיה ציבורית, מה מניע אותו להתרוצץ ברחבי העולם, לא כנציג רשמי של מדינת ישראל, וליחצן אותה בלהט. "״המטרה שלנו היא להציג פנים אחרות של ישראל. לא כל מה שקורה בארץ קשור בסכסוך הישראלי פלשתיני. אנחנו משתמשים בתחום הטכנולוגיה, שבו ישראל נמנית על המדינות המובילות בעולם ושבו יש לה תרומה משמעותית לאנושות ולשיפור חיי האנשים ברחבי העולם. אילו היינו בונים אינדקס של תרומה "פר קפיטה" לאנושות, ישראל היתה מובילה במקום הראשון בעולם.״

וינון ברכה, יזם היי-טק סידרתי הוסיף: "אני נמצא כאן כדי לשפר את תדמית ישראל בעולם. אנחנו יכולים להיות בכותרות בגלל הישגים כלכליים וטכנולוגיים ולא רק בגלל פוליטיקה ופיגועים." ינון, ללא ספק היזם המנוסה ביותר שדיבר על הבמה אתמול בערב, ריתק את הקהל בתובנות שלו לגבי סטארט-אפים ויזמים וכל מה שביניהם.

בסוף הערב ניגש אליי איש עסקים גרמני וביקש לשוחח איתי בצד. הוא משקיע וותיק, ניהל מספר סטארט-אפים בעצמו וכרגע מייעץ למספר חברות. "תדע לך שאירופה לא תחזיק מעמד. אנחנו מידרדרים ונכנסנו למסלול חד-כיווני שמוביל אותנו לאסון. עם כל הכבוד לנושאים החשובים שהעליתם כאן הערב, הג'יהאד העולמי כבר פה ולפחות בגרמניה הוא ינצח. תקשיב לי טוב, חמש שנים מהיות כבר לא תוכלו לנהל פאנל כזה בברלין, או בפריז או בלונדון. אני בעצמי כבר לא אהיה פה, אני אגור במקום אחר." נחיתה מהירה אל עולם המציאות בערב שניסה להעניק למשתתפים תחושה של עולם חדש, שטוח ואופטימי, לפחות למשך מספר שעות.

(פורסם ב"גלובס" – 24 נובמבר 2015)

(בתמונה: משתתפי פאנל היזמות, אמש בברלין)

Berlin Nov 2015

להמשך»

ירידות חדות אצל חדות הקרןיום שני, 14 בדצמבר 2015

הידיעות השונות בשבועיים האחרונים לא מותירות מקום לספק: משהו משמעותי קורה בממלכת חדות הקרן, חברות הסטארט-אפ החמות, הלוהטות, סמל מרכזי בכלכלת הרשתות החברתיות והאינטרנט של העשור הנוכחי.

זה התחיל בפרשנויות ובתהיות בדבר ערכן האמיתי של יותר ממאה חברות פרטיות שזכו בשנתיים האחרונות להערכות שווי של למעלה ממיליארד דולר, מה שזיכה אותן בשם החיבה הנוסטלגי "חדות קרן" (יוניקורן).

חוסר היציבות בשווקים הבינלאומיים וירידות השערים בבורסות בחודשים האחרונים, העלו בכל פעם מחדש את סימני השאלה לגבי ערכן האמיתי של חדות הקרן, מה שלא הפריע לחלק מהן, כמו אובר, AirBnB ואחרות, להמשיך לגייס סכומי כסף משמעותיים, אפילו בחודשים האחרונים, בהערכות שווי מלהיבות, או מתמיהות, תלוי באיזה צד של סימן השאלה נמצא המתבונן מהצד.

אבל סימני השאלה התחלפו בשבועות האחרונים בסימני קריאה מהדהדים. קרן ההשקעות פידליטי, מהמשקיעים הגדולים בעולם בחברות חדות הקרן, סימנה את מגמת הירידות החדות בפרסום שחתך את הערכת השווי של סנאפצ'ט ב-25%. במקביל קיבלו דרופבוקס וסקוואר הודעות מהבנקאים שלהן שמחיר היעד להנפקות הציבוריות שלהן צפוי להיות נמוך בהרבה מהתחזיות המקוריות, כנראה שנמוך גם ממחיר ההנפקה הפרטית האחרונה שלהן. גם טאבולה הישראלית, שהיתה בדרכה להיכנס בעצמה למועדון חדות הקרן, נחתכה בשבוע שעבר על ידי מעריכי השווי של פידליטי בכמעט 50% מערכה.

חשוב לציין שהתיקונים להערכות השווי אינם מתפרסמים מתוך גחמות של אנליסטים רודפי פירסום וסקופים או בגלל אינטרסים כלכליים כאלה ואחרים. הרגולציה האמריקאית המחמירה, במיוחד אחרי המשבר הכלכלי של 2008, מחייבת את הבנקים למדיניות של "Mark to Market", כלומר לעדכן את שוויי האחזקות שלהם בשלל התיקים הפיננסיים בהם הם מושקעים, ככל שהמידע לגבי השווי מתעדכן, כלפי מעלה או כלפי מטה. הרגולציה מכתיבה כללים נוקשים לגבי עדכוני שווי בזמנים של אי וודאות. אם יש חשש שבגלל משבר בשוק וסנטימנט כללי שלילי יתקשה הבנק למכור את אחזקותיו במחירן הנקוב, עליו לעדכן את מחירן בהתאם להערכות ריאליות לגבי המחיר בהן ניתן לממשן.

קשה לדעת בוודאות כיצד חישבו הבנקים את הירידה החדה בשוויון של חדות הקרן, אולם ניתן להניח במידה רבה של וודאות שהערכות השווי החדשות לא עודכנו בגלל ירידה בביצועי החברות האלו אלא כתלות בגורמים חיצוניים.

נתון משמעותי נוסף שראוי לתשומת לב מיוחדת: הסכמי השקעה בשלבים מאוחרים, כדוגמת השקעות הענק שהתבצעו בחברות החד-קרן, כוללים בדרך כלל מנגנוני פיצוי ("ראצ'ט") עבור המשקיעים, כאלה שמעניקים להם מניות נוספות ביחס ישר לירידה בערך המניות שקנו במחירים גבוהים.

המשמעות היא, שבהחלט ייתכן שבעוד שהערכות השווי של אחזקות הבנקים בחברה ירדו בשיעור מסוים, למעשה ערך החברה עצמה ירד עוד יותר, לפחות לפי הערכת הבנק המדווח. מכאן, שכל בעלי המניות האחרים בחברות האלו, כולל העובדים והיזמים, ספגו – לפחות על הנייר – הפחתה משמעותית ביותר בערך אחזקותיהם.

האם לכל זה יש משמעות מעשית, מעבר לדיווחים יבשים והערכות שווי תיאורטיות? לפחות כרגע, מוקדם להסיק מסקנות. במבחן הביצוע, רוב חדות הקרן ממשיכות לצמוח במהירות, אם בכמות המשתמשים שלהן ואם במספרי הלקוחות המשלמים וההכנסות. רובן המוחלט מייצרות ערך אמיתי ומוחשי וממשיכות לקחת חלק ביצירת הכלכלה החדשה. הן גם מעסיקות עשרות אלפי עובדים ואמורות להמשיך לתרום את שלהן כמנועי צמיחה וחדשנות כמעט בכל רחבי בעולם.

ולכן, מוקדם עדיין להספיד את חדות הקרן. הן אולי נחתכו בערכן, ייתכן שמאיימים עליהן בסכנת הכחדה, אבל לפחות בינתיים הן ממשיכות לדהור ולהוות זן נדיר בג'ונגל ההיי-טק וביערות העד של הכלכלה החדשה.

(פורסם ב"גלובס" – 17 נובמבר 2015)

להמשך»
התאמת עיצוב: לאון זינגר