להערכתי חוסר הנוכחות של הנשים ביזמות בישראל נובעת מחוסר בטחון מושרש. עד שלא יהיה שינוי בחשיבה של הגברים בתעשיה, המצב לא ישתפר.

שלום לכם, כמי שעזרה למאות יזמים בישראל, כיום אני עוברת ממדינה למדינה ועוזרת אנשים ובעיקר לנשים להוציא את הפוטנציאל האמיתי שטמון בהם, בעודי מלמדת את הנשים על איך לגעת בפוטנציאל שלהם, המכנה המשותף שזיהיתי הוא שהם פשוט שמות את עצמן המקום האחרון אחרי כולם, קודם כל שיהיה טוב לאחרים ואחר כך לעצמן, וזה לא רק בגלל גידול ילדים או תמיכה במשפחה, זה מתבטא אפילו בדבר קטן כמו לתת ספר לחברה שביקשה למרות שאותה אישה רצתה בעצמה לקרא אותו, היה חשוב לה שקודם לחברה שלה יהיה טוב.
כיום אני מסבירה לאותן נשים שזה טוב לתת אבל ישנם שני סוגים של אנשים שנותנים, אחד שנותן מתוך חוזק, זאת אומרת שיש לו כסף, זמן וניסיון והוא מעוניין לתת לאחר ויכול לעשות זאת, והשני שנותן מתוך חולשה, הוא נותן ונותן על מנת לקבל בחזרה, עד שלחלוטין הוא אפילו מבטל את האני שלו שאיתו הוא נולד. וזה כמובן מתחיל מילדות, כשילד רצה אהבה או אוזן קשבת ולא קיבל, הוא גדל מתוך כאב וזה גרם לו להעצים את הנתינה שלו לאחרים.
כיום אני מסבירה לאנשים את חוקי החיים אבל בעיקר אני עוזרת להם להוציא את הפוטנציאל שהם ויתרו עליו. זו לדעתי מדוע אין הרבה יזמיות בשטח. ואני רואה שאחרי שיחות שאני עושה עם האנשים ובעיקר הנשים, הן פותחות עסקים ומנסות לנגוע בפוטנציאל שבהן.