יזהר שי, יזם היי-טק,
משקיע הון סיכון
ואוהד נלהב,
כותב על השחקנים
ועל האירועים המרכזיים
בהיי-טק הישראלי.

עוד על יזהר...

כנגד כל הסיכוייםיום שני, 29 בנובמבר 2010


בשבועיים האחרונים קיבלתי לא מעט אימיילים מאנשים טובים, שטרחו להזכיר לי שהם צדקו לגבי חברת מודו ואני טעיתי. הם ידעו כבר ביום הקמתה שזו חברה עם חזון לא שפוי, הבנה מוטעית של השווקים הבינלאומיים ותפיסת עולם לא מקצועית. ואילו אני – אומלל שכמותי – הפגנתי חוסר הבנה בסיסית בכך שהצהרתי בפומבי, שאני חושב שמודו היא רעיון מצויין ושזוהי חברה ישראלית שתגיע רחוק.

אחד מבסיסי האתוס הישראלי הוא היכולת להגיד "אמרתי לך". זוהי תפיסת עולם אצלנו. ההנאה הכרוכה מכך ש"אמרתי לך" ואני צדקתי ואתה טעית היא הישג נשגב, קתרזיס רוחני שקשה להמעיט בעוצמתו המענגת.

אבל אל תבינו אותי לא נכון. אין לי מילת ביקורת אחת כלפי מי שהבינו את מה שנשגב מבינתי המוגבלת בימיה הראשונים של מודו. להיפך. טוב שיש בינינו אנשים שמבינים, שלא מסתנוורים מהצהרות סנסציוניות וממהלכים שיווקיים מבריקים, שכל מטרתם היא להטעות פתאים תמימים כמוני. הרי כל בר דעת, בוגר קורס לפיסול מודרני בהתכתבות, יכול היה להבין שלהקים חברה חדשה בעולם הסלולרי, הצפוף והנשלט על ידי ענקים, הינו מהלך שנידון מראש לכישלון. ממש כמו הרעיון האבסורדי להקים מנוע חיפוש חדש באינטרנט לפני כעשר שנים, בזמן שהעולם כבר שבע ממנועי חיפוש ונשלט על ידי ענקים כמו יאהו ואחרים. ועוד לקרוא לו בשם הילדותי "גוגל". או רעיון מטופש אחר: להקים עוד רשת חברתית חדשה, פייסבוק, בעולם שבו מיי-ספייס וביבו ועוד עשרות רשתות אחרות כבר מחברות אליהן מאות מליוני חברים. והדוגמאות עוד רבות.

יש יתרון עצום בלצקצק בלשונך מול סטארט-אפ צעיר וחדשני. שכן, סיכוייך להגיד בסוף בנימת ניצחון "אמרתי לכם" הם גבוהים ביותר. כי הסטטיסטיקה האכזרית של עולם ההיי-טק והסטארט-אפים מוכיחה, שרוב המיזמים נידונו לכישלון. כללי האצבע בעולם ההון סיכון הם, שרק כשליש מהחברות שמומנו על ידי קרנות יצליחו. ולכן, כדאי יותר להגיד "זה לא יעבוד" כי הסיכויים להגיע ל "אמרתי לכם" הנכסף הם גבוהים למדי.

והנה עוד קצת הערכות כלליות לגבי סיכויי הצלחה וכישלון: חברה המפתחת תרופה חדשנית, המוקמת על ידי מיטב החוקרים, סיכוייה להוציא לשוק תרופה זו הם פחות מאחד למאה. דרך אגב, זה יעלה בערך מאה מליון דולר, לא כולל עלויות השיווק והמכירות של התרופה החדשה. ומכיוון אחר לחלוטין: סיכוייו של מיזם אינטרנטי להגיע לשלב ההצלחה הם בערך אחד לאלף. המסע הזה ייקח לפחות חמש שנים ובנינגוד למיתוס הרווח, אם ירצו היזמים לבנות חברת אינטרנט גדולה, הוא יימשך הרבה יותר זמן ויעלה הרבה יותר מחמישים מליון דולר. ועוד: אחד מכל מאה צוותי יזמים מבטיחים ימומנו על ידי קרנות הון סיכון ובאופן כללי, אחד מכל חמשת אלפים יזמים יגיע למקום אותו יגדירו כהצלחה.

ולשורה התחתונה: למרבה הצער, רוב הסטארט-אפים הקיימים היום בשוק הישראלי נידונו לכישלון. ולכן, ידידיי רודפי הצדק, רוצו אל הסטארט-אפים האלה ואל מי שתומך בהם והגידו להם בפרצוף: "אתם תיכשלו!" ואז, כמה נפלא, תוכלו יום אחד לחזור אליהם ולדווח להם בענווה מהולה בשמחה ישראלית: "אמרנו לכם!".

(פורסם ב"גלובס" – 28 נובמבר 2010)

  1. מאת איתי בתאריך 06.12.2010

    רציתי להגיב, אבל אז ראיתי שכתבת בהמשך פחות או יותר את מה שרציתי לכתוב : אפשר בהחלט לפסול כל הרעיון על הסף, אבל כמו שכתבת, זה כולל גם את פייסבוק ואת גוגל :-O .

    בכל מקרה, אם מסתכלים על המקרה הספציפי של מודו, קשה להאמין שלרעיון שלהם הייתה את אותה מידה של חדשנות שהייתה לסטיק הUSB ולסאנדיסק. יש הבדל בין עולם שבו שולטים כונני ZIP יקרים ומסורבלים לבין עולם בו כל סמארטפון עונה על יותר שירותים ממה שהאדם הממוצע צריך. הצורך כאן כנראה לא היה אמיתי… אבל את זה השוק צריך לקבוע, ולא כל מיני חוזים ונביאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התאמת עיצוב: לאון זינגר