יזהר שי, יזם היי-טק,
משקיע הון סיכון
ואוהד נלהב,
כותב על השחקנים
ועל האירועים המרכזיים
בהיי-טק הישראלי.

עוד על יזהר...

פרד במנהטןיום ראשון, 26 באפריל 2015

יחסית לכמות הכספים האדירה שהוא מגלגל, שוק ההיי-טק המקומי חווה מעט מאוד מקרי פשע, מעילה בכספים או אירועים פליליים אחרים. למעלה מעשרים מליארד דולר הושקעו מתחילת המאה הנוכחית בחברות סטארט-אפ ישראליות צעירות ולמרות שההכסף הרב הזה ייצג אינטרסים כלכליים קרים ושאפתניים ביותר, למרבה השמחה הוא לא ייצר פושעים מתוחכמים או סיפורי מרמה מסמרי שיער. אולי דווקא בשל העובדה הזו ספר הביכורים של אבי דומושביצקי, יזם היי-טק ומשקיע הון סיכון ותיק, מפתיע בשל הרושם שהוא מייצר בקרב קוראיו המגיעים מעולם ההיי-טק וההשקעות: עלילת הספר, הכוללת מקרי מוות מסתוריים, רצח, סחיטה ואיומים, נראית טבעית ביותר וסצינות רבות בה משרות את התחושה שנלקחו היישר מזירת ההתרחשות של ההיי-טק העולמי והישראלי.

דומושביצקי, מהנדס חשמל ובעל תואר שני במנהל עסקים, הקים בשנת 1994 את חברת ההיי-טק סיבריג' שנמכרה לאחר כחמש שנים לחברת סימנס ובשיאה העסיקה כאלף עובדים. הוא פנה להון סיכון, היה שותף בקרן ההון סיכון האמריקאית 'בטרי' ולאחר מכן הקים קרן השקעות מקומית. בשנתיים האחרונות הוא נעלם מהזירה המקומית ובימים אלה התבררה הסיבה בדמותו של ספר המתח "פרד במנהטן". אחרי שקראתי את הספר בנשימה עצורה ביקשתי ממנו לענות על מספר שאלות:

- מה מביא יזם היי-טק מצליח, איש הון סיכון מצליח, לעזוב הכל ולפנות לכתיבה?

אותה סיבה שהביאה אותי להיות יזם ואחר כך משקיע הון סיכון – התשוקה הפנימית לעשות דבר חדש. גדלתי בבית בו השפה העברית היתה ערך עליון ולכן הרצון לכתוב היה טבוע בי מאז ומעולם. אבל כתיבה היא עבודה במשרה מלאה, זמן שלא הייה לי בתקופת ההיי-טק של חיי. רק כשהבנתי שאני מוכן לוותר על הכל ולהתרכז בכתיבה עשיתי את הצעד שנראה הזוי לרוב מכרי, אבל שאני שלם איתו היום לגמרי.

- האם מצאת קווים דומים בין יצירת ספר לבין יצירת חברת היי-טק חדשה?

הרבה. כאמור בשניהם תשוקה היא מצרך הכרחי. אבל כמובן שצריך רעיון טוב, חשוב להביא משהו מרענן שעוד לא עשו לפניך ושיש לו שוק מספיק גדול. כמו כן, אתה חייב לבנות צוות טוב סביבך (אמנון ז'קונט הצטרף אליי כעורך) וכמובן – כמו בהיי-טק – בלי שיווק טוב כלום לא נמכר.

- האם החיים האמיתיים דומים לחיים הכוחניים והאכזריים לפעמים שתיארת בספר? האם שאבת השראה מאירועים בעברך או שהכל דמיון טהור?

כשמדובר בכסף, ובעיקר בכסף גדול, אנשים נוטים להיות ממוקדי מטרה. לצופה מהצד התנהגות כזאת יכולה להתפרש ככוחניות או אפילו אכזריות, אבל בסופו של יום אנשי ההון סיכון משקיעים כסף של אחרים ומחוייבים כלפיהם בהצלחה. וכן, כל סיטואציה שמתוארת בספר מבוססת על מקרה אמיתי שקרה גם לי לאורך הקריירה.  טוב, חוץ ממקרי המוות שמתוארים בספר…

- האם היתה כאן גם אמירה לגבי עולם ההון סיכון שאתה מכיר כל כל טוב? האמנם כולנו, משקיעי הון סיכון, קשוחים, תאבי בצע וחסרי מידות מוסר בסיסיות?

בוודאי שלא. לדעתי חלק מהדמויות שתיארתי בספר הן מאד אנושיות וכך גם גיבור הסיפור שהוא שותף בקרן. אז כמו בכל דבר בחיים, יש אנשים מכל הסוגים. לא אכחיש שלא פעם הפריע לי בעבודתי כמשקיע הצורך להתעלם מהפן האישי ולהתרכז בצעדים הכואבים שיש לנקוט כדי שבעלי המניות ירוויחו, אבל זאת לא הייתה הסיבה שהחלטתי לעזוב את עולם ההשקעות. כאמור, הרצון לכתוב התחיל לבעור בעצמותיי ומנסיוני, בכל פעם שהקשבתי לתחושות הבטן, רק יצאו מזה דברים טובים.

- האם תחזור להיות יזם ומשקיע או שאתה מהיום ואילך סופר במשרה מלאה?

אני מאמין שלא אחזור יותר לעולם ההשקעות. אני עוד עוסק כמנטור במספר חברות הי-טק ונהנה מאד מהעבודה עם היזמים, אבל אני מאמין שלא אחזור לזה בתפקיד רשמי. לגבי "סופר במשרה מלאה" – כל מה שאני יכול לומר כרגע זה שאני בכבר עמוק בתהליך כתיבת הספר השני. מה יהיה בעתיד? כל עוד אהנה מהתהליך אמשיך לכתוב ואח"כ? מי יודע.

- ובכל זאת, תובנות שלך לגבי תזזית ההשקעות הענקיות והאקזיטים המרשימים בסיליקון וואלי ובאומת הסטארט-אפ?

השוק הוא מחזורי. כנראה הגיעה שוב שעת ניפוח הערכים של חברות היי-טק. אין ספק שיהיו מספר לא מבוטל של משקיעים שירוויחו כסף כבד, בעיקר אלו שהשקיעו לפני שנתיים שלוש, ויהיו רבים, בעיקר אלה שקופצים על העגלה עכשיו שיפסידו את המכנסיים. אני חושש שהמין האנושי הוא לא מכונה לומדת, אלא מערכת שבנויה על תקווה ואמונה. ואולי טוב שכך, למרות המחיר הכבד שתכונה זו גובה לעיתים.

את סופו של הסיפור הזה, בועת ההיי-טק הנוכחית, שמח או עצוב, לא ימציא אף סופר. המציאות תכתוב אותו בדרך שרק היא תמצא לנכון.

(פורסם ב"גלובס" – 21 אפריל 2015)

להמשך»

האם ההסטוריה שוב חוזרת?יום רביעי, 15 באפריל 2015

עמק הסיליקון רותח בימים אלה. חברות סטארט-אפ מגייסות כספים בשוויים מרשימים, יש מי שיגידו מופרכים. משקיעי ההון סיכון בוואלי מתחרים ביניהם על העסקאות החמות ומפנקים את היזמים בתנאי השקעה שלא נראו כאן מאז סוף שנות התשעים העליזות.

וגם היום, ממש כמו אז, האתגר המשמעותי ביותר העומד בפני חברות ההיי-טק הצעירות הוא גיוס כוח אדם איכותי בקצב מסחרר ולהספיק לקטוף אותם משוק העבודה לפני שהמועמדים המוכשרים יקבלו הצעות עבודה מהחברה שמעבר לכביש. המשכורות מרקיעות שחקים, המסעדות מלאות ובתים למכירה או להשכרה נחטפים במהירות. מי שהיה שם קודם וחזה בהתפוצצות הבועה לפני כחמש עשרה שנה לא יכול שלא לתהות האם ההיסטוריה פשוט חוזרת על עצמה באופן די מדויק ואכזרי.

אבל מי שלא היה כאן אז, מי שלא חווה בעצמו את המהירות שבה דברים יכולים להתרחש, יתקשה להאמין שהחגיגה עומדת להסתיים בהתנפצות כואבת, ממש כמו בפעם הקודמת.

ואולי לא?

על פי נתוני דאו ג׳ונס לפחות 70 חברות פרטיות גייסו בשנים עשר החודשים האחרונים סכומי כסף גבוהים בשוויים של למעלה ממיליארד דולר. המכנה המשותף לכל החברות האלו הוא שאילו היינו עכשיו בסוף שנות התשעים הן כבר היו מנפיקות את עצמן בקול תרועה גדולה, מספקות רווחים זמניים למשקיעים הראשונים שלהם ומרגע ההנפקה היה גורלן תלוי בתנודות הבורסה עד להתפכחות משקיעי השוק מהחלום המתוק וההתרסקות המרה.

אבל בימים אלה, במציאות שונה ומפוכחת יותר, כל 70 החברות האלו דחו את הנפקתן הציבורית והחליפו אותה בגיוסי הון פרטיים שציידו אותן במזומנים, הדוחים את הצורך למכור מניות לציבור עד לעיתוי הנכון מבחינתן.

על פי הדיווחים המגיעים מעמק הסיליקון, אין כל בעיה לגייס מאות מליוני דולרים עבור החברות המבטיחות וסבבי הגיוס מתרחשים תוך ימים ספורים. ברבים מהמקרים המשקיעים הם אנג'לים וקבוצות עובדים מגוגל, פייסבוק ודומותיהן, המתאגדים ביחד לצורך ההשקעה. מבחינת המשקיעים הפרטיים יש כאן הזדמנות לקנות מניות שערכן יעלה משמעותית בזמן ההנפקה הציבורית, לכשזו תגיע תוך זמן סביר. ומבחינת החברות המגייסות יש כאן מידה ראויה של שמרנות וזהירות, הנובעות מן הסתם מהלקחים שהופקו בשלהי תקופת הבועה הקודמת.

וטוב שכך.

כי עיון בנתונים שפירסם הדאו ג׳ונס בשבוע שעבר מלמד, שהרבעון הראשון של שנת 2015 ספג ירידה דרמטית במספר ההנפקות הציבוריות ובסך הכל הכספים שגוייסו בהן. רק 17 חברות מגובות הון סיכון הנפיקו ברבעון הראשון השנה לעומת 40 חברות ברבעון המקביל של שנת 2014. סך גיוסי הכספים מהציבור ירד ב – 59% , מ – 3.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון של שנת 2014 ל – 1.3 מיליארד דולר ברבעון החולף. גם בכמות האקזיטים וערכם ניכרה ירידה משמעותית בצפון אמריקה ברבעון הראשון השנה: 181 עסקאות רכישה התרחשו בערך כולל של 4.91 מליארד דולר, בהשוואה ל – 255 עסקאות ברבעון הראשון של שנת 2014 בערך כולל של 14.07 מליארד דולר, ירידה של 65%.

תמרור האזהרה הזה דווקא נתקל במגמה הפוכה בכל מה שקשור להשקעות פרטיות: סך ההשקעות הגלובליות של קרנות הון סיכון ברבעון הראשון השנה היה הגבוה ביותר אי פעם, 27.4 מליארד דולר, עלייה של 51% יחסית לרבעון המקביל של השנה שעברה. שמונה עשרה חברות פרטיות גייסו כספים ברבעון הזה בשווי חברה של למעלה ממיליארד דולר והצטרפו לשורה ארוכה של חברות שמועמדות להנפקה ציבורית בעתיד הנראה לעין. וזו בעיה נוספת: כמות ההנפקות הציבוריות העומדות בתור היום תדרוש נכונות של השווקים הציבוריים לקלוט אותן. ההערכה היא, שמספר ההנפקות הציבוריות הנדרש הוא כפול ממספר ההנפקות שהתרחשו בשנת 2000, שהיתה שנת השיא של הנפקות בכל הזמנים.

האם ההשקעות הפרטיות המתרחשות לנגד עינינו בשנה האחרונה יצדיקו את השוויים שלהן בהנפקות ציבוריות או שמא הירידה בהנפקות ברבעון הראשון מסמנת את תחילתו של המורד התלול בדרך לאכזבה ולהתפכחות? לא נותר לנו הרבה זמן לחכות ולהיווכח במו עינינו לכאן או לכאן. אבל, אם לשפוט על פי רמת הפעילות, קצב ההשקעות והערכות השווי בעמק הסיליקון ובאומת הסטארט-אפ, משקיעי ההון סיכון – מוסדיים ופרטיים – עדיין אופטימיים למדי, למרות סימני האזהרה ההולכים ומסתמנים סביבם.

(פורסם ב"גלובס" – 14 אפריל 2015)

להמשך»

מה השתנה?יום רביעי, 15 באפריל 2015

אתמול הרציתי באוניברסיטת תל אביב בפני משלחת של אנשי עסקים סינים, אחת מני רבות הפוקדות את הארץ בחודשים האחרונים. אנשי העסקים הסינים מגיעים לישראל בהמוניהם. הם נפגשים עם אנשי עסקים במגזרי הכלכלה השונים, עם חברי האקדמיה, עם משקיעים ועם נציגים ממשרדי הממשלה. העניין שלהם בהיי-טק הישראלי ניכר, אם בביקורים הרבים שהם מבקשים לערוך בחברות היי-טק ותיקות וצעירות ואם בהרצאות לגבי ההיי-טק הישראלי, אותן הם גומעים בצמא. הם מתעניינים במקורות החדשנות הישראלית, באופי היזמים הישראלים, במודל ההשקעות, בהחזרים.

האורחים הסינים יושבים בהרצאות כשאזניות על ראשיהם, המשדרות להם תרגום סימולטני מאנגלית לסינית. רבים מהם מקפידים לרשום הערות במהלך ההרצאות. אולי הם מסכמים עבור מי ששלחו אותם למסע המרתק הזה. פעמים רבות הם שואלים שאלות בסינית. המתרגמת משדרת תרגום לאנגלית, המרצה עונה באנגלית וממתין בסבלנות שדבריו יתורגמו בחזרה לסינית. בסוף ההרצאה ניגשים חלק מהם להצטלם עם המרצה ולשאול שאלות נוספות.

גם אתמול ניגשו אליי מספר אורחים. האחרון שהצטלם איתי קרא לחבר משלחת אחר וביקש ממנו לתרגם. נדרשו שניים שלושה נסיונות כדי שאוכל להבין את שאלתו: ״האם יהיה שינוי כלשהו במדינת ישראל או בהיי-טק בעקבות הבחירות שהתרחשו כאן בשבוע שעבר?״
הסתכלתי בבן שיחי הסיני. ככל שיכולתי לחוש, לא היתה קנטרנות או התרסה בשאלתו. הוא פשוט רצה לדעת.

חשבתי על התשובה הנכונה לשאלתו. בשבועות האחרונים התגלינו ברגעים המכוערים ביותר שלנו כעם וכאומה. השתלחנו ללא הבחנה בציבורים שלמים מימין ומשמאל וממגזרים שונים במה שנקרא החברה הישראלית. חזינו ב״מנהיגים״ חסרי אחריות מפרקים ממשלה מכהנת ללא סיבה אמיתית ופונים מייד למערכת בחירות יקרה, בזבזנית ובעיקר מיותרת. ובמערכת הזו, ה״מנהיגים״ האלה עשו כל דבר אפשרי כדי להקצין, לשסות תומכי מפלגות אלה באלה ולהקצין עמדות וספינים באופן שהגביר עוד יותר את השנאה המיותרת. נוספו לכל אלה הצהרות קיצוניות בזויות, חלקן גזעניות בעליל, הן מימין והן משמאל, הצהרות ששילהבו עוד יותר את להבות הכעסים והקיצוניות. והמערכת הזו הגיע לשיא מבייש כשראש ממשלת ישראל פנה לרגשות הפחד הנמוכים ביותר של הציבור היהודי בישראל על ידי רמיזות גזעניות כנגד הערבים, המהווים כעשרים אחוזים מאזרחי המדינה, ביום הבחירות עצמו.

וכל הצעקה האדירה הזו עוד לא ממש הסתיימה וספיחיה ממשיכים בהצהרות שנאה גזעניות מכל הכיוונים, גם בימים שאחרי מערכת הבחירות האומללה הזו. מה שמוכיח שוב, יותר מאי פעם, שאין הנהגה אמיתית כיום במדינה ומי שמחשיבים עצמם ״מנהיגים״, אינם מסוגלים לגלות אחריות ציבורית ולהרגיע את הרוחות.

במצגת שלי למשלחות מסין אני משלב לאחרונה תמונה של ראש ממשלת ישראל לוחץ יד לסגנית ראש ממשלת סין, שביקרה בארץ לרגל כנס ההיי-טק הגדול שהתקיים כאן בשנה שעברה. אני מספר לאורחים על החשיבות שתופס ההיי-טק בסדר היום הציבורי הישראלי, עד כדי כך שהאורחת הנכבדת מסין הגיעה לכנס, נשאה שם דברי הלל לחדשנות הישראלית וסיפרה על כוונות שתי הממשלות לחזק את קשריהן האסטרטגיים סביב נושאי כלכלה וחדשנות. השקף הזה עדיין רלוונטי והדמויות המופיעות בו בהחלט בתוקף, עד להודעה חדשה. את השקף הזה אין צורך לשנות.

״שאלה טובה מאוד, ידידי״, עניתי לאורח הסיני ״אני מנחש ששום דבר אצלנו לא ישתנה. הכל יהיה אותו הדבר בעתיד הנראה לעין. כלום לא ישתנה כאן.״

(פורסם ב"גלובס" – 24 מרץ 2015)

להמשך»
התאמת עיצוב: לאון זינגר