יזהר שי, יזם היי-טק,
משקיע הון סיכון
ואוהד נלהב,
כותב על השחקנים
ועל האירועים המרכזיים
בהיי-טק הישראלי.

עוד על יזהר...

כשלא היינו כאןיום ראשון, 23 באוגוסט 2015

כמו כל עם ישראל, כמעט, גם אנחנו יצאנו לחופשה. נסיעה קצרה לחו"ל כדי לשאוף אוויר, להרגיש לכמה ימים את האשליה המתוקה שהנה, גם אנחנו, חלק מקהילה בינלאומית גדולה ומאוחדת בהנאות הקיץ המשותפות, לטבול קצת באווירה שקטה יותר ונימוסית ולחזור הביתה, מלאי אנרגיה ורצון טוב. כמו כל איש היי-טק מסודר השארתי הודעת "מענה אוטומטי" מנומסת ממש לפני יציאתנו לדרך ובה בישרתי לכל דורשי שלומי כי בימים הקרובים איעדר מהמשרד, גישתי לאימייל תהיה מוגבלת ואשתדל לחזור אליהם בהקדם האפשרי, לכשאשוב לעבודה.

כשלא היינו כאן קרו פה דברים. תלמידת תיכון נרצחה בהפגנה. הרוצח, קיצוני שטוף שנאה ואלים, דקר אותה למוות באכזריות והצהיר שאיננו מכיר בסמכות בית המשפט לדון בעניינו. תינוק נשרף למוות במיטתו בפיגוע הצתה ובני משפחתו נכוו קשות. אביו מת מפצעיו שבוע מאוחר יותר. הרוצחים טרם נתפסו, עד כה גם לא נעצרו חשודים ברצח.

כשלא היינו כאן יצא נשיא המדינה בהצהרות נחרצות נגד מבצעי הפיגוע והפך מיד לשנוא נפשם של יותר מדי אנשים. רשת ההסתה הקיצונית הפועלת ברשתות החברתיות פתחה בפעולת השמצה ממוקדת ויעילה נגד הנשיא ועשרות אלפי אנשים הצטרפו להסתה הפרועה. המסרים היו מנוסחים באחידות ("הוא לא הנשיא שלי"), השקרים היו מבישים ("הנשיא לא ביקר את הוריה של התינוקת אדל ביטון ז"ל שנרצחה בפיגוע, כדי שלא להרגיז את הערבים") אבל הופצו בחפץ לב ובאופן שיטתי גם על ידי מי שידעו שמדובר בשקר גס. לפעמים מבט מרוחק, כאילו מנותק, מצליח להמחיש בצורה חדה עד כמה הידרדרנו, לאיזה שפל הגענו.

כשלא היינו כאן היה חם, לוהט. החום תבע קורבנות מיותרים. זה קורה גם במקומות אחרים, זה קרה גם אצלנו. עצוב. ואולי הזווית הישראלית המיוחדת בהקשר הזה היא תלונתם של חיילים ביחידת חי"ר שבזבזו את זמנם ונשכחו לנפשם במאהל מדברי מרוחק בחום של 40 מעלות כשרוב חיילי צה"ל, בצדק, מוצאים מחסה במקומות קרירים יותר ואולי, רחמנא ליצלן, אולי אפילו בתוך מרחבים ממוזגים. ברוח הימים האלה, הגיעה תלונתם של החיילים אל דפי הפייסבוק וברוח הימים האלה נהג מפקד הגדוד בחוסר חוכמה והעניש אותם בעונש מיותר ומתוקשר, שהוכיח סמכות פיקודית איתנה אבל היעדר רוח מנהיגות. ושוב המבט המרוחק גורם לך לתהות על כך שאנחנו אומת ההיי-טק והחדשנות, טיפחנו את הצבא החזק במזרח התיכון והוא משתמש בטכנולוגיות המתקדמות והמתוחכמות בעולם, אבל עדיין הוא שולח חיילים לתוך התופת של מחנה פליטים בעזה על גבי נגמ"שים שאבד עליהם הכלח לפני ארבעים שנה לפחות ועדיין אותו הצבא מייבש חיילים שלא לצורך מבצעי כלשהו בשמש המדבר הלוהטת.

כשלא היינו כאן המשיך המאבק על דעת הקהל האמריקנית ועל קולותיהם של חברי הקונגרס האמריקאים בעניין הסכם הגרעין עם איראן. ראש ממשלת ישראל המשיך להמר על מדיניות שמסכנת את יחסינו האסטרטגיים עם ארצות הברית. התפללנו ועדיין אנחנו מקווים מאוד, שהוא עושה את הדבר הנכון. הוא גם החליט להעדיף אינטרסים פוליטיים מובנים, אך צרים ביותר, על פני טובתה של אומה שלמה. והוא בישר על כך לכולנו אחרי ששבנו לארץ. ומכיוון שאנחנו כבר כאן, בחזרה בארצנו האהובה, המורגלת בחבטות "מנהיגיה", אנחנו לא מופתעים ולא נגעלים יותר מדי. אולי זה הג'טלג ואולי זו העובדה ששום דבר כבר לא יגרום לאף אחד מאיתנו לצאת מכליו. בסופו של דבר, נורא חם בחוץ, הקיץ הזה לוהט במיוחד ויש לנו דברים דחופים יותר מאשר לדאוג לעתיד האומה ולמקום בו יגדלו ילדינו ונכדינו.

כשלא היינו כאן פירסם מגזין יוקרתי באירופה את רשימת מאה חברות הסטארט-אפ החמות ביותר באירופה. ברשימה המכובדת הזו נכללו עשר חברות ישראליות. המגזין גם בחר בתל אביב כאחד מעשרה מרכזי ההיי-טק הבולטים באירופה. כבוד גדול ועוד עדות לביסוסה של ישראל כמעצמת היי-טק עולמית. האם הדבר הנכון הוא להתכנס בתוך בועת ההיי-טק החמימה והמפנקת, והכל כך מוצלחת, ולהתעלם מכל דבר אחר שקרה כאן ועוד יקרה כאן בעתיד? מחשבות, מן הסתם לא מקוריות, של מי שזכה לפסק זמן קצר מהיום יום הסוער.

כשלא היינו כאן נצברו בתיבת המייל שלי 938 הודעות אימייל הדורשות התייחסות, לאחר ניכוי הזבל והספאם. הלינקדאין שלי מפוצץ במאות הודעות נוספות, המסנג'ר קורס עם אין סוף מסרונים מיותמים. בתל אביב התחילו בפרויקט הרכבת הקלה, זה שאין סיכוי שיסתיים בתוך שש שנים כמו שהבטיחו לנו ושבשום אופן לא יעלה "רק" 20 מיליארד שקל. הפקקים כבר הולכים ומתארכים ואנחנו עדיין בשיא חופשת הקיץ. יש צרות גדולות יותר מאלו של חוזר מחופשה.

ריבלין 3 ריבלין 2

(פורסם ב"גלובס" – 18 אוגוסט 2015)

להמשך»

מסדרים את האלף-בית מחדשיום ראשון, 23 באוגוסט 2015

גוגל ממציאה את עצמה מחדש. ליתר דיוק, היזמים של גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין, מייסדים אירגון חדש – "אלפאבית" – שעסקי מנוע החיפוש של גוגל מהווים עדיין את החלק המרכזי שלו, לפחות נכון להיום. קצת פחות מעשרים שנה לאחר שהחלו את עבודתם על פרויקט המחקר האקדמי במסגרת הדוקטורט שלהם באוניברסיטת סטנפורד, בינואר 1996, פייג' וברין אינם נחים על זרי הדפנה של אחת מהחברות הגדולות בעולם וללא ספק מעצמת אינטרנט אימתנית ביותר שהקימו במו ידיהם, והם גם אינם מפחדים לזעזע את אמות הסיפין כדי להמשיך לשנות את העולם, על פי דרכם.

יהיה צורך בפרספקטיבה של שנים כדי להבין האם המהלך הזה אכן הביא להגשמת התקוות הכרוכות בו. חברת האחזקות החדשה אלפאבית תחזיק החל מיומה הראשון בנכסים עסקיים איתנים ומשמעותיים ביותר, החל בגוגל עצמה כפי שהיכרנו אותה עד לליל אמש והמשך ביו-טיוב ובזרועות ההשקעה הנוכחיות שלה. ועם אחזקות כאלו, ברור שזוהי חברה יציבה, בעלת מאגרים פיננסיים אדירים, מותגים משמעותיים ושליטה בשווקי היעד שלה.

אבל לא בשביל זה הוקמה אלפאבית. המבנה החדש מאפשר לגוגל להתפרש על פני תחומים חדשים מבלי שמשקיעים, פרשנים ובעלי עניין ירימו גבה בכל פעם מחדש, כפי שקרה בשנים האחרונות כשגוגל החליטה שהיא משקיעה מליארדי דולרים בפרויקטים שלא נראו כלל קשורים לעסקי הליבה שלה. גוגל כיום מעורבת בעסקי חלל, צילום, מיכשור רפואי ובינה מלאכותית ופרויקטים רבים נוספים שלפחות כרגע אולי מקדמים משמעותית את כוח המחקר ואחזקות הקניין הרוחני של החברה, אבל אינם תורמים ישירות להכנסות החברה ולערך המנייה שלה. הפרדה ברורה יותר  של תחומי העיסוק החדשניים האלה ליחידות עסקיות נפרדות, המנוהלות ומדווחות בנפרד (הודעת המייסדים של גוגל מאמש מדגישה גם את הדיווח הנפרד בו הם מתכוונים להתחיל החל מהרבעון הקרוב) תחת המטרייה של חברת האחזקות אלפבית, תאפשר למשקיעים לעקוב ביתר שקיפות והבנה אחרי העסקים השונים בהם היא תהיה מעורבת.

מעבר להיגיון הפיננסי שבהכרזת גוגל אתמול, צריך לתת ליזמי החברה קרדיט נוסף ומשמעותי. כמעט עשרים שנה לאחר שהפכו ליזמים, הם ממשיכים להמציא את עצמם ואת המיזם שלהם מחדש. צריך לקחת ברצינות רבה את ההכרזה שלהם אתמול, שמעבר להסברים הפיננסיים פירטה גם את הסיבות האיכותיות, החשובות לא פחות, למבנה החדש. שכן, על פי הודעתם, אלפאבית תאפשר לפייג' ולברין "לבצע דברים יותר ויותר שאפתניים; לתכנן לטווחים ארוכים; לתמוך ולאפשר ליזמים וחברות מבטיחות לפרוח; להשקיע באופן משמעותי בהזדמנויות ובמשאבים שאנחנו מאתרים;  לשפר את השקיפות והשליטה בדברים שאנחנו עושים; להפוך את גוגל לטובה יותר בגלל האפשרות להתמקדות חזקה יותר; ובשאיפה, בגלל כל אלה, לשפר חייהם של כמה שיותר אנשים."

עשרים שנה הם פרק זמן משמעותי ובעולם ההיי-טק נרשמה הסטוריה שלמה בשני העשורים האחרונים. חברת גוגל, שהוקמה על ידי לארי פייג' וסרגיי ברין, היתה אחד הגורמים היותר משפיעים ומעצבים בפרק הזמן הזה. ממש באותו זמן חוו חברות הייטק ענקיות את קריסתן או את דעיכתן האיטית והאכזרית אל תחומי השכחה וחוסר ההשפעה. וזה קרה להן כי המנהלים שלהן הניחו שמה שהיה הוא שיהיה ואיפשרו לחברות קטנות אמיצות ושאפתניות לקבוע מחדש את כללי המשחק ולשנות את העולם כמו שהיכרנו אותו עד להמצאתן. מדהים לחשוב היום שכשהוקמה גוגל נשלטו עולם המיחשוב והאינטרנט על ידי חברות כמו מיקרוסופט, נטסקייפ ויאהו. פייסבוק עוד לא נראתה באופק, שלא לדבר על אינסטגרם או ווטסאפ. רק חברות שהצליחו להתמודד עם חדשנות מתמדת בקצב מטורף ועם שינויים דרמטיים ובלתי צפויים של כללי המשחק שרדו את הדרך הארוכה וחלקן מתמודדות בעצם הימים האלה על שרידותן בעשור הבא.

היזמים של גוגל מתכוונים להמשיך להשפיע באופן דרמטי על חיינו גם בעשרים השנים הקרובות. אתמול הם הצהירו על כך באופן רשמי והחלו בביצוע של החזון שלהם. ובמקרה של אלפאבית, סביר להניח שכולנו נרוויח, לא רק הם.

(פורסם ב"גלובס" – 11 אוגוסט 2015)

להמשך»

בסך הכל טוב אצלנויום ראשון, 23 באוגוסט 2015

החברה האמריקאית קומפס, פרסמה השבוע את הדוח השנתי שלה, שמשווה בין סביבות היזמות והסטארט-אפים במרכזי החדשנות הגלובליים. הדוח של קומפס, שממוקמת בסן פרנסיסקו, מבוסס על למעלה מ – 10,000 שאלונים שמילאו חברות סטארט-אפ במקומות שונים בעולם, ובנוסף על מאות ראיונות עם יזמים ומקורות מידע נוספים. התוצאה היא מסמך מקיף, המתאר את סביבות האקוסיסטם המגוונות המתפתחות סביב ערים שונות ברחבי העולם, כבר מזמן לא רק בעמק הסיליקון או בבוסטון.

הבלוג של חברת קומפס מתאר את המוטיבציה לדוח השנתי, המצוטט בהרחבה באתרי היזמות והטכנולוגיה הפופולריים, כצורך לקדם ולזרז את בנייתן של סביבות תומכות עבור סטארט-אפים ויזמים באשר הם. יזמים יכולים להיעזר במחקר הזה כדי להחליט היכן למקם את המיזם שלהם. משקיעים יכולים לאתר באמצעותו מקורות חדשים להשקעות, במיוחד לאור התחרות הגדלה והולכת בסביבות עמק הסיליקון ומרכזי החדשנות הידועים, וביניהם בוסטון, ניו יורק ותל אביב.

ולממצאים עצמם: שלא במפתיע, עמק הסיליקון מדורג במקום הראשון בעולם, כשהוא זוכה לדירוג המקסימלי בקריטריונים של ביצועים, מימון, כישרון אנושי וניסיון יזמי. מעניין לציין שדווקא בקריטריון של חשיפה לשווקים מדורג ה׳וואלי׳ במקום הרביעי (ניו יורק מדורגת ראשונה בקריטריון הזה) אך כאמור, זה איננו פוגע במיקומו בפסגת היזמות העולמית. אחרי עמק הסיליקון מדורגות בעשירייה הפותחת הערים המובילות בעולם בתחומי היזמות, לפי הסדר הבא: ניו יורק, לוס אנג׳לס, בוסטון, תל אביב, לונדון, שיקגו, סיאטל, ברלין וסינגפור.

כמה הערות לגבי מיקומה הגבוה (מקום חמישי) של תל אביב ברשימת מרכזי החדשנות המובילים בעולם. ראשית, זהו מיקום מכובד ביותר, הגבוה ביותר מבין הערים שאינן ממוקמות בארצות הברית. זוהי מן הסתם עדות לאווירה היזמית המיוחדת שהתפתחה בשנים האחרונות במרכזים שונים בעיר ומחוצה לה, אווירה שתרמה להפיכתה של תל אביב למרכז בין לאומי ולמוקד משיכה למשקיעים וליזמים מארצות רבות, המגיעים לכאן כדי ללמוד, לאתר הזדמנויות ולעיתים רבות גם כדי להקים את הסטארט-אפ שלהם.

מצד שני, בשנה שעברה, באותו מחקר, דורגה תל אביב במקום השני הכללי, כלומר ירדה שלושה מקומות בדירוג. ענבל אריאלי, ממייסדי האקסלרטור של 8200 ומי שעוקבת מקרוב אחרי האינדקס השנתי, טוענת שהירידה של תל אביב בדירוג נובעת משינוי בשיטת המחקר ולא בהכרח מתהליך מהותי שהתרחש אצלנו בשנה החולפת.

עוד ממצאים מעניינים במחקר שהתפרסם השבוע: עולם החדשנות הולך ונעשה בין לאומי בהגדרה. 37% מהסטארט-אפים שהשתתפו במחקר קיבלו מימון שהגיע מחוץ לסביבתם המקומית. 27% מהם קיבלו מימון מחוץ לארצם. אחוז העובדים הזרים בסטארט-אפים עלה ל – 29% בממוצע, ובעמק הסיליקון עמד המספר הזה השנה על 45%! ערכי האקזיטים עלו משמעותית וגם במבחן הזה מדורגת תל אביב בין חמש הערים בהן הצמיחה היתה המהירה ביותר בשלוש שנים האחרונות (כולן מחוץ לארצות הברית). הערים בהן היתה צמיחת היקף ההשקעות מהירה יותר מכל מקום אחר היו ברלין, בנגלור, בוסטון, אמסטרדם וסיאטל. הן יאיימו מן הסתם על מעמדן של ערים אחרות בדוח של השנה הבאה, כולל מעמדה של תל אביב. בהתחשב בשמות הערים המופיעות מעל תל אביב ומתחתיה בדירוג העולמי של סביבות יזמיות, זהו מיקום מצוין, שאומת הסטארט-אפ וקובעי המדיניות שלה חייבים לעבוד קשה כדי לשמרו.

בסך הכל טוב אצלנו בהיי-טק, כך מעיד עלינו דוח בין לאומי מכובד למדי. אבל אסור לנו לקפוא על השמרים. התחרות הגלובלית מתעצמת ומתרחבת מעבר לזמינותם של כסף להשקעות וליזמים שיידעו למנף אותו לצרכי מימון המיזם שלהם. התחרות כיום היא על יצירת סביבות אקוסיסטם מלאות, המהוות קרקע צמיחה המעודדת חדשנות ויזמות ונותנת בידי היזמים כלים, כוח אדם וסביבה תומכת. חשוב שתל אביב בפרט ומדינת ישראל כולה, ימשיכו להוות סביבה אטרקטיבית הממוקמת בפסגת הדירוג של ההיי-טק העולמי. למרבה הצער, הקולות המגיעים ממש בימים אלה ממסדרונות הכנסת, שם מנסים עסקנים להרחיק מהרשות הלאומית החדשה לחדשנות חלק משמעותי מהגופים העוסקים בישראל ביזמות ובחדשנות, מלמדים שיש לפנינו עדיין עבודה רבה ומכשולים לא פשוטים מבית, ללא קשר לתחרות הבינלאומית ההולכת ומתגברת. 

(פורסם ב"גלובס" – 11 אוגוסט 2015)

להמשך»
התאמת עיצוב: לאון זינגר