יזהר שי, יזם היי-טק,
משקיע הון סיכון
ואוהד נלהב,
כותב על השחקנים
ועל האירועים המרכזיים
בהיי-טק הישראלי.

עוד על יזהר...

יזם נשאר יזםיום שלישי, 18 בנובמבר 2014

בימים אלה מציינים בישראל את שבוע היזמות העולמי. מאות אירועים ברחבי הארץ יפגישו בין יזמים שכבר עברו את המסלול המפרך ליעד – פעם אחת או יותר – עם אלה ששוקלים לצאת לדרך היזמות הארוכה, או כאלה שכבר צועדים בה.

המפגשים הללו הם בין הכלים החשובים ביותר הניתנים בידיהם של יזמים. כי למרות שכל קמפוס אקדמי המכבד את עצמו מציע בימים אלה מגוון של קורסים ביזמות ושלל הרצאות בתחומים שונים כמו בניית תוכנית עסקית, עקרונות השיווק ותיכנון פיננסי, יש דברים שאפשר ללמוד רק מבעלי ניסיון, מאלה שכבר היו שם. איך מתמודדים עם משבר קשה? מה לעשות כשהמשקיעים בוגדים בך? איך למשוך את תשומת ליבן של ענקיות הטכנולוגיה ולפתח איתן מערכת יחסים אסטרטגית?

אלו ועוד רבות אחרות הן שאלות שיזמים מתמודדים איתן במהלך שיגרת חייהם והתשובות להן הן תמיד שונות ומגוונות. זאת ועוד, יזמים אמיצים מספרים בהזדמנויות אלו גם על טעויות ועל כישלונות, המהווים ניסיונות חיים יקרים ביותר, אותם יזמים יונקים בדרך כלל בשקיקה רבה.

כמי שמכיר בחשיבות האירועים האלה, אני מקפיד להשתתף ברבים מהם ואף להגיד את דבריי, כשהמארגנים מספיק נחמדים ומרשים לי להתבטא. אחד השקפים שאני משתדל תמיד להציג ליזמים מכיל הערכה סטטיסטית של סיכוייו של יזם היי-טק להצליח, החל מהיום בו יצא לדרך עם רעיון מצוין לסטארט-אפ ועד ליום האקזיט, בהנפקה או במכירת החברה.

נאמר מיד, שאקזיט איננו ערך בפני עצמו. אבל, הוא יכול לשמש כקריטריון לא רע להצלחה עבור יזמים הבוחנים את עצמם מול המראה. ובכן, ניתן להעריך שהסיכוי להצלחה בין שתי נקודות הקצה – משלב הרעיון ועד לאקזיט – הוא בערך אחד לאלף. המחמירים יטענו שהסיכוי הוא אחד לעשרת אלפים. אחרי שהסברתי את השקף הזה ונימקתי את ההיגיון שבו, אני תמיד מבקש מכל מי ששכנעתי אותם שאין טעם לצאת לדרך היזמות להרים את ידם. לא זכור לי אפילו מקרה אחד שבו הורמה יד כלשהי. ולא בגלל שהנוכחים באולם לא האמינו לסטטיסטיקה, להיפך – היא די משכנעת. הסיבה היא, שיזמים אמיתיים יודעים שישיגו את מטרתם. הם גם יודעים בוודאות, שהסטטיסטיקות נועדו למחקר אקדמי, לא עבורם. כמובן.

מחר בערב (רביעי) אשתתף באירוע מיוחד שיתקיים במכללת אורט בראודה בכרמיאל, שמארגנת היזמת קלאודיה בן-יעקב, מקימת העמותה SUN, המכוונת להיות בית חם ליזמים בצפון הארץ. בסימן שבוע היזמות בפריפריה מקיים המיזם של קלאודיה, בשיתוף עם אצטדיון הסטארט-אפ, ערב שמעניק במה ליזמים מהגליל ומהגולן. מרחק של בין שעה לשעתיים מתל אביב, זמן נסיעה זניח במונחים של מדינה מערבית מודרנית, יוצר פער בלתי נתפס בין המציאות שפוגשים היזמים בצפון הארץ לבין הנינוחות המפנקת של הבועה הפרושה בין הרצליה פיתוח לבין שדרות רוטשילד בתל אביב.

אבל למרות זאת אני משוכנע שבצפון הארץ, כמו גם באשדוד, באר שבע או ירוחם, ישנם יזמים אמיתיים, שיכבשו את העולם, כל אחד ואחת מהם בדרכם המיוחדת. וכשאשאל אותם מחר מי מהם מוותרים על החלום שלהם לאור הסטטיסטיקה האכזרית והמוכחת, אני משוכנע שגם בכרמיאל לא תונף אף יד. יזם נשאר יזם.

פורסם ב"גלובס" – 18 נובמבר 2014

להמשך»

מלחמות האימייליום חמישי, 13 בנובמבר 2014

חברת הסטארט–אפ האמריקאית Slack הודיעה השבוע על סבב גיוס הון מוצלח, שמאפשר לה לממן את המשך פיתוח המוצרים שלה והפצתם בשוק. החברה מפתחת פלטפורמה לתקשורת ארגונית, שאמורה לרכז את כל סוגי המסרים השונים שאנשים מחליפים ביניהם, מאימייל דרך הודעות ווטסאפ וזימונים לדיונים, ולשנות את הדרך שבה אנשים מתנהלים מול צרכי עבודתם ומשימותיהם הארגוניות. לכאורה, עוד סבב אחד מני רבים, לו זוכות אלפי חברות סטארט–אפ בימים אלה. אבל בגיוס ההון הזה בכל זאת היה משהו מיוחד.

זה היה סבב מאוד גדול, 120 מיליון דולר, בשווי המשקף ערך חברה של כ – 1.12 מיליארד דולר, ומי שזכתה להזרמת הכספים המרשימה הזו היא חברה שנוסדה לפני פחות משנתיים, השיקה את המוצר הראשון שלה לפני כשמונה חודשים, גייסה כבר 60 מיליון דולר קודם לכן, ומתוכם 43 מיליון דולר לפני כחצי שנה. לפי דיווחי החברה, רוב הכסף עדיין נמצא בחשבון הבנק שלה, ולהערכת המשקיפים מהצד, מה שהניע את הסבב החדש הענק הזה היה שילוב המומנטום המרשים של החברה בחששות מנהליה ממשבר בשווקים שיוריד את ערכי השוק של חברות ציבוריות ופרטיות כאחד וגם יקשה על החברה לגייס כספים, כשבאמת תהיה זקוקה להם.

מי שמשפשפים את עיניהם בתדהמה מול הגיוס הענק והערכת השווי המרשימה שהסכימו משקיעים מקרן ההון סיכון קליינר פרקינס, אחת הקרנות המובילות בעולם, להעניק לחברה הצעירה מסן פרנסיסקו, יכולים לנסות להבין את התופעה דרך המספרים: ל – Slack יש כבר למעלה מ – 30 אלף לקוחות, קבוצות המשתמשות במוצר לצרכי עבודתן ומשדרות ביניהן מסרים בקצב של למעלה מ – 200 מיליון הודעות בחודש. קצב הצמיחה המדהים הזה אפילו מרשים עוד יותר אם לוקחים בחשבון את העובדה שהחברה לא השקיעה עד היום כלל, לדברי המנכ”ל שלה, במאמצי שיווק כלשהם. ההפצה של המוצר הייתה עד כה ויראלית לחלוטין, באמצעות משתמשים שהמליצו לחבריהם וקבוצות עבודה שדרשו מחברי הקבוצה להשתמש בפלטפורמה למילוי משימותיהם.

אבל הסיפור של Slack לא מסתכם רק בצמיחה המהירה של מספר המשתמשים והערכות השווי המרשימות, אלא בעיקר בפוטנציאל הגלום באיום של החברה הזו על ענקית התוכנה מיקרוסופט ובמידה מסוימת גם על מתחרותיה המועטות בעולם התקשורת האירגוניות ובראשן גוגל. כבר עברו למעלה מ–20 שנה מאז התקבע סופית מעמדה של מיקרוסופט כשליטה הבלתי מעורערת בעולם האימייל הארגוני ונגזרותיו. למרות שיותר ויותר משתמשים עברו לשירותי אימייל קלים וזולים יותר (או חינמיים), כמו ג’ימייל של גוגל, מוצריה של מיקרוסופט הם עדיין הסטנדרט הארגוני הרווח ביותר ומקור הכנסה של מיליארדי דולרים. הם גם מגנים על אחיזתה האיתנה של החברה בתשתיות התוכנה הארגוניות ומסייעים למיקרוסופט לשמור על עמדה מובילה בתוכנות האופיס. מצד שני, בקרב הדורות החדשים של העובדים, גוברת התחושה שהאימייל המסורתי והתוצרים הנלווים אליו הם מוצרים שאבד עליהם הקלח. בעיקר כי האימייל המסורתי משקף סביבת עבודה שכבר אינה רלוונטית לעובדים אלה, שרגילים להיות מקושרים לקבוצות רבות ומתנהלים מול סוגים רבים של תקשורת ומסרים. האימייל החד ממדי יוצר עבורם משטח עבודה מיושן ומתסכל, ומזה כבר כמה שנים שחברות סטארט–אפ חדשניות, גם בישראל, מנסות למצוא לו חלופות. גם גוגל יצאה לניסוי פומבי לפני מספר שבועות עם שירות אימייל חדש – Inbox – המנסה ליצור סביבת עבודה נוחה יותר מול תשתיות האימייל ושירותים נוספים של החברה.

עד היום לא הצליחה אף חברה לערער על מעמדה של מיקרוסופט, ולשנות את הרגלי העבודה של מיליארדי אנשים. אבל זה לא אומר שהמצב הזה יימשך לנצח. לא יהיה זה הימור נועז מדי לטעון שבמשרדי מיקרוסופט כבר סימנו את Slack כאויב פוטנציאלי ולכן גם כיעד רכישה. המעורבות של זרוע ההשקעות של גוגל בסבב הענק של חברת הסטארט–אפ מסן פרנסיסקו היא מן הסתם עוד תמרור אזהרה עבור המנהלים של מיקרוסופט. אם יש משהו חשוב שהם למדו בשנות ה–90, הרי זו הידיעה שסטארט–אפ אלמוני יכול להגיח מאי שם וכמעט להוריד אותם על הברכיים ואל מחוץ למשחק. אז היה זה מארק אנדרסין, מייסד נטסקייפ, שיצר חברה שאיימה על מיקרוסופט בשל שליטתה המוחלטת בעולם הגולשים באינטרנט באמצעות הדפדפן החדשני שהפיצה בקרב מיליוני משתמשים מרוצים. האם יש אירוניה, צחוק הגורל, או נקמה מתוכננת היטב של אותו מארק אנדרסין, ממש אותו אחד, המעורב גם הפעם כמשקיע מרכזי ב–Slack? התשובה לכך תתגלה בשנה או שנתיים הקרובות. ישחקו הענקים לפנינו.

פורסם ב"גלובס" – 4 נובמבר 2014

 

 

להמשך»

אין קליטה בקרית גתיום רביעי, 29 באוקטובר 2014

יום שני בצהרים בקריית גת. אני מחנה את הרכב שלי לא רחוק מהכניסה לבית הספר התיכון אורט ע״ש זאב בוים, יוצא מהרכב ופונה לכיוון בית הספר. בסמוך לרכב עוצר אותי ילד, אולי בכיתה ה' או ו', ושואל אותי מה מצב האנטנה של הסלולרי שלי, הדבוקה כראוי לשמשה הקדמית של רכבי.

"נראה לי שהאנטנה בסדר, למה אתה שואל?" הוא מישיר אליי מבט ועונה בביטחון עצמי מופגן: "אני צריך אנטנה בשביל להרביץ למורה שלי". עכשיו הוא כבר הצליח למשוך את תשומת לבי. "תראה", אני עונה לו בכנות גמורה, "אני די קשור לאנטנה שלי. היא חלק חשוב מהחיים שלי. וחוץ מזה, למה להרביץ למורה שלך, מה הוא עשה לך?". עכשיו תורו להיות כן איתי. הוא מסביר לי שהוא לומד בבית ספר יסודי שנמצא לא רחוק מכאן ושהבוקר רב עם המורה שלו: "הוא זרק אותי מבית ספר. הרבצתי לילד אחד אז קיבלתי עונש". "למה הרבצת? מה קרה?", "הוא קילל אותי. אף אחד לא יקלל אותי. אין דבר כזה. אז פירקתי לו את הצורה".

אבל בגלל שהוא מחייך אליי חיוך מתוק של ילד שובב אני מחליט לחסוך ממנו הרצאה חינוכית על זה שמכות לא פותרות סכסוכים ושיש דרכים אחרות למצות את חילוקי הדעות בין שני ילדים בני אחת עשרה. אני מחייך אליו בחזרה ופונה אל תוך בית הספר התיכון, שם מחכה ציפי בן טולילה, מנהלת בית הספר, המארחת שלנו לישיבה מיוחדת של מועצת המנהלים של רשת אורט ישראל, המתקיימת כאן היום.

הסיפור של בית הספר הזה מחמם את הלב ומעורר השראה. לפני כארבע שנים, במסגרת התוכנית האסטרטגית של אורט ישראל לשתף פעולה עם אזורי הפריפריה החברתית במדינה, פנה מנכ"ל אורט צביקה פלג לראש העיר קריית גת, אבירם דהרי, בהצעה להכניס את הרשת לאחד מבתי הספר בעיר. הם בחרו ביחד בבית הספר הקשה מכולם, שממוקם בליבה של שכונה במצב סוציו-אקונומי קשה ביותר ובכל הפרמטרים האפשריים הצדיק את היותו מועמד לסגירה. היום, ארבע שנים לאחר מכן, זהו בית ספר פורח בכל קנה מידה. השקעה מסיבית של ארבעה וחצי מיליון שקל של רשת אורט, משרד החינוך והתורם הנדיב ברי ברלוביץ הפכו את המבנה הישן והמוזנח שהיה כאן קודם לבית ספר חדיש, מטופח, בעל חזות אטרקטיבית ואמצעי הוראה מהמתקדמים בסוגם, כולל מעבדות מחשבים ואלקטרוניקה משוכללות ומצוידות היטב.

שיעור הזכאים לבגרות עלה מ – 64.4% ל – 79% ואוכלוסיית התלמידים חוותה גידול של כ – 40%, בניגוד למגמת הירידה שחווה בית הספר קודם לכן. כיום נוסעים אל בית הספר תלמידים מכל רחבי העיר, על מנת להשתתף בתוכניות למצוינות בתחומי הפיזיקה, המתמטיקה והמחשבים ובמגמת השוחרים, המשותפת לרשת אורט ולחיל הקשר והתקשוב. לתלמידים בוגרי המגמה מובטח שירות צבאי באחת מיחידות החיל, במקצוע שבו התמחו. תלמידים רבים יוכלו לרכוש כאן השכלה טכנולוגית מתקדמת ולהשתלב בעתיד באחד ממקצועות ההיי-טק.

מספר תלמידים במגמות השונות מצטרפים אלינו כדי לספר לנו על מקצועות הלימוד שלהם, מדוע בחרו דווקא בבית הספר הזה ועל ההתנדבות שלהם בקהילה. אחד מהם מתנדב כבר מספר שנים במגן דוד אדום. תלמידה אחרת פעילה מאוד בפנימייה שבה היא בעצמה מתגוררת. אתנו מאזינה להם בעונג רב ציפי המנהלת. ארבע השנים האחרונות תחת ניהולה גרמו למהפך באיכות הלמידה במוסד, בתדמיתו בעיר ולא פחות חשוב מאלה, בשביעות הרצון של סגל המורים המלווה אותה כבר שנים ארוכות, חלקם בוגרי בית הספר בעצמם. היא מציגה לנו את החזון: "בית הספר מעודד מצוינות מדעית טכנולוגית וערכית, על מנת לסייע לבוגריו בהשתלבות עתידית בחברה ולאפשר להם להתקדם בסולם החברתי".

לאחר שלוש שעות של נחת בתוך בית הספר, אני יוצא משערי אורט זאב בוים קריית גת לכיוון הרכב שלי. הילד כבר איננו שם, אבל איתו נעלמה גם האנטנה שלי. לפחות היה טורח לשלוף אותה בזהירות מההברגה שלה, אבל למרבה הצער התושבת מרוסקת לחלוטין. אני מקווה שהמורה לא זכה לפגוש את הילד המתוק עם האנטנה שלי השבורה בתוך ידו העצבנית. בפעם הבאה שילד צעיר וחביב ידווח לי שפירק למישהו את הצורה ושהוא הולך לשבור לי את האנטנה של האוטו כדי להרביץ למורה שלו אקח אותו יותר ברצינות, אני מבטיח.

פורסם ב"גלובס", 28 אוקטובר 2014

(בתמונה: ככה זה נראה על שמשת הרכב שלי. אם ניסיתם לתפוס אותי בסלולרי בזמן נסיעה, הנה הסיבה לשיבושים בקליטה. ושוב תודה לילד החמוד מקריית גת)

להמשך»
התאמת עיצוב: לאון זינגר