יזהר שי, יזם היי-טק,
משקיע הון סיכון
ואוהד נלהב,
כותב על השחקנים
ועל האירועים המרכזיים
בהיי-טק הישראלי.

עוד על יזהר...

מפגש לא שיגרתייום שלישי, 25 בנובמבר 2014

אתמול בערב השתתפתי במפגש יזמים. לכאורה, עוד מפגש שיגרתי בשיתוף אצטדיון הסטארט-אפ, בין יזמים בשלבים שונים של התפתחות המיזם שלהם לבין משקיעים ואנשים מקצוע שנמצאים שם כדי לתמוך בעשייה היזמית ובכדי להכיר עוד ועוד יזמים שמצמיחים את הדור הבא של ההיי-טק הישראלי. כנהוג באירועים כאלה, המפגש מהווה הזדמנות לשיח ולהתלבטות ולדיון פתוח בהשתתפות הקהל. מספר יזמים הציגו את הסטארט-אפ שלהם בפני הנוכחים, כמאה איש שהתכנסו במסעדה העממית שאירחה אותנו, וזכו להערות הקהל. לאחר מכן האזנו כולנו להרצאה של מומחה המדיה האמריקאי אלן ווינקרנץ בנושא אסטרטגיית יחסי ציבור ושימוש נכון בערוצי המדיה השונים בעולם הסטארט-אפים. הערב הסתיים כרגיל בשיחות ובחיבורים רבים בין הנוכחים במקום. נטוורקינג הוא מרכיב מרכזי בכל מפגש שכזה.

ובכל זאת, זה היה אירוע שונה, בגלל הקהל שהרכיב אותו. זה היה מפגש של יזמים ערבים שהתקיים בעיר נצרת, במסגרת פעילותו של MobileMonday נצרת, פורום יזמות מיסודו של היזם הערבי ישראלי הנס שקור. הפורום הוקם על ידי שקור לפני כשנתיים על מנת להוות פלטפורמה של מפגשים, החלפת מידע ויצירת קשרים בין יזמים ערבים ישראלים, ויצירת גשרים עם יזמים ומנהלים מכל מגזרי ההיי-טק הישראלי. שקור, יליד עכו, הוא גם יזם היי-טק בעצמו – הוא הבעלים של חברת Markitect, שעוסקת בפיתוח תכנים ואפליקציות לעולמות הסלולר והאינטרנט. בעשרות מפגשים שקיים הפורום MobileMonday נצרת מאז הקמתו השתתפו כבר אלפים, ביניהם יזמים ערבים ויהודים, ורבים ממובילי תעשיית ההיי-טק הישראלי, שהכירו בחשיבות המפגשים האלה, אם לצורך עידוד יזמות במגזר הערבי ואם למען קירוב לבבות ויצירת תקווה, זהירה ככל שתהיה, לדו קיום אמיתי במדינת ישראל.

והאירוע השיגרתי הזה התקיים אמש, בשבוע פחות או יותר שיגרתי בו ראש עיר בישראל מכריז הכרזה בלתי חוקית וגזענית על מניעת תעסוקה בעירו של למעלה מעשרים אחוז מאזרחי המדינה, הכרזה שזוכה לברכה מיידית משר בממשלה ולגינוי בחצי פה ובקריצת עין שובבה מטעם ראש הממשלה. וזה האחרון, באותו שבוע ממש, מביא לאישור הממשלה חוק לאום, המפחית בדמוקרטיה הישראלית לטובת מסר מתחנף אל מצביעים פוטנציאליים בבחירות המתקרבות והופך כחמישית מאוכלוסיית המדינה לאזרחים סוג ב׳, וביניהם רוב הקהל הנוכח באירוע של ליל אמש.

יש אין סוף קשיים העומדים בפניו של יזם בדרך להגשמת מטרתו. הדרך הזו היא ארוכה, מפותלת ומייגעת, ורבת מכשולים ואכזבות. אולי בגלל הפנמתה של העובדה הזו בתודעתם של היזמים שפגשתי אתמול בנצרת, הנושא הכאוב של חוק הלאום המיותר כלל לא הוזכר שם. ואולי זה היה מתוך נימוס הכרוך בהכנסת אורחים. ואולי גם מתוך התקווה המוצדקת של כל הנוכחים באירוע אמש, יהודים וערבים – כולם אזרחים ישראלים, שלמרות הציניות הבלתי נסבלת של הפוליטיקאים והידרדרות ה״מנהיגות״ הישראלית לתהומות כל כך עמוקים, אפשר עדיין באמצעות עבודה קשה, חריצות והרבה אמונה לקדם עתיד טוב יותר במקומותינו, למרות הכל. היזמים ימשיכו לעבוד וליצור, שיתופי הפעולה ימשיכו לקרום עור וגידים, ההצלחות יגיעו גם במגזר היזמות הערבי ויעודדו אקלים של סובלנות הדדית והבנה שאולי אפשר גם אחרת. אפילו בישראל.

בשעת לילה מאוחרת, תוך כדי נהיגה הביתה בכבישים הריקים, האזנתי ליומן סיכום חדשות היום בקול ישראל. ראש הממשלה החליט לדחות את הדיון בחוק הלאום, כנראה עד לשבוע הבא. הדחיפות הבהולה בהעברת החוק למען שמירה על מולדתו של העם היהודי, עוד השבוע, פינתה מקום לדבר הרבה יותר חשוב: המשכיות כהונתו של נתניהו כראש ממשלה. ביטחון המולדת וההגנה האמיצה על ערכי הלאום היהודי יחכו עוד כמה ימים עד שיתבררו ענייני הקואליציה.

מצד שני, ראש הממשלה הודיע שהוא נחוש בדעתו להעביר את חוק הלאום. זה בסדר, ניחמתי את עצמי, הוא גם הבטיח למגר את חמאס, להעניק תחושת ביטחון אישי לתושבי ישראל וגם להגיע להסדר מדיני על בסיס העיקרון של שתי מדינות לשני העמים. אם נשפוט לפי תוצאות השורה התחתונה, הרי שמעבר לעוד מהומה תקשורתית וציבורית מיותרת, אחרי כל הלהבות שהציתו עוד מדורות מסוכנות של הקצנה ומרירות ברחבי המדינה, יש עוד סיכוי שגם הפעם יפגוש ראש בממשלה את המציאות כפי שהיא, ייאלץ להפנים ולהבין אותה וימשיך הלאה לתרגיל הפוליטי המתוחכם הבא בתור. או שלא. המשך יבוא בקרוב.

פורסם ב"גלובס" – 25 נובמבר 2014

 

להמשך»

יזם נשאר יזםיום שלישי, 18 בנובמבר 2014

בימים אלה מציינים בישראל את שבוע היזמות העולמי. מאות אירועים ברחבי הארץ יפגישו בין יזמים שכבר עברו את המסלול המפרך ליעד – פעם אחת או יותר – עם אלה ששוקלים לצאת לדרך היזמות הארוכה, או כאלה שכבר צועדים בה.

המפגשים הללו הם בין הכלים החשובים ביותר הניתנים בידיהם של יזמים. כי למרות שכל קמפוס אקדמי המכבד את עצמו מציע בימים אלה מגוון של קורסים ביזמות ושלל הרצאות בתחומים שונים כמו בניית תוכנית עסקית, עקרונות השיווק ותיכנון פיננסי, יש דברים שאפשר ללמוד רק מבעלי ניסיון, מאלה שכבר היו שם. איך מתמודדים עם משבר קשה? מה לעשות כשהמשקיעים בוגדים בך? איך למשוך את תשומת ליבן של ענקיות הטכנולוגיה ולפתח איתן מערכת יחסים אסטרטגית?

אלו ועוד רבות אחרות הן שאלות שיזמים מתמודדים איתן במהלך שיגרת חייהם והתשובות להן הן תמיד שונות ומגוונות. זאת ועוד, יזמים אמיצים מספרים בהזדמנויות אלו גם על טעויות ועל כישלונות, המהווים ניסיונות חיים יקרים ביותר, אותם יזמים יונקים בדרך כלל בשקיקה רבה.

כמי שמכיר בחשיבות האירועים האלה, אני מקפיד להשתתף ברבים מהם ואף להגיד את דבריי, כשהמארגנים מספיק נחמדים ומרשים לי להתבטא. אחד השקפים שאני משתדל תמיד להציג ליזמים מכיל הערכה סטטיסטית של סיכוייו של יזם היי-טק להצליח, החל מהיום בו יצא לדרך עם רעיון מצוין לסטארט-אפ ועד ליום האקזיט, בהנפקה או במכירת החברה.

נאמר מיד, שאקזיט איננו ערך בפני עצמו. אבל, הוא יכול לשמש כקריטריון לא רע להצלחה עבור יזמים הבוחנים את עצמם מול המראה. ובכן, ניתן להעריך שהסיכוי להצלחה בין שתי נקודות הקצה – משלב הרעיון ועד לאקזיט – הוא בערך אחד לאלף. המחמירים יטענו שהסיכוי הוא אחד לעשרת אלפים. אחרי שהסברתי את השקף הזה ונימקתי את ההיגיון שבו, אני תמיד מבקש מכל מי ששכנעתי אותם שאין טעם לצאת לדרך היזמות להרים את ידם. לא זכור לי אפילו מקרה אחד שבו הורמה יד כלשהי. ולא בגלל שהנוכחים באולם לא האמינו לסטטיסטיקה, להיפך – היא די משכנעת. הסיבה היא, שיזמים אמיתיים יודעים שישיגו את מטרתם. הם גם יודעים בוודאות, שהסטטיסטיקות נועדו למחקר אקדמי, לא עבורם. כמובן.

מחר בערב (רביעי) אשתתף באירוע מיוחד שיתקיים במכללת אורט בראודה בכרמיאל, שמארגנת היזמת קלאודיה בן-יעקב, מקימת העמותה SUN, המכוונת להיות בית חם ליזמים בצפון הארץ. בסימן שבוע היזמות בפריפריה מקיים המיזם של קלאודיה, בשיתוף עם אצטדיון הסטארט-אפ, ערב שמעניק במה ליזמים מהגליל ומהגולן. מרחק של בין שעה לשעתיים מתל אביב, זמן נסיעה זניח במונחים של מדינה מערבית מודרנית, יוצר פער בלתי נתפס בין המציאות שפוגשים היזמים בצפון הארץ לבין הנינוחות המפנקת של הבועה הפרושה בין הרצליה פיתוח לבין שדרות רוטשילד בתל אביב.

אבל למרות זאת אני משוכנע שבצפון הארץ, כמו גם באשדוד, באר שבע או ירוחם, ישנם יזמים אמיתיים, שיכבשו את העולם, כל אחד ואחת מהם בדרכם המיוחדת. וכשאשאל אותם מחר מי מהם מוותרים על החלום שלהם לאור הסטטיסטיקה האכזרית והמוכחת, אני משוכנע שגם בכרמיאל לא תונף אף יד. יזם נשאר יזם.

פורסם ב"גלובס" – 18 נובמבר 2014

להמשך»

מלחמות האימייליום חמישי, 13 בנובמבר 2014

חברת הסטארט–אפ האמריקאית Slack הודיעה השבוע על סבב גיוס הון מוצלח, שמאפשר לה לממן את המשך פיתוח המוצרים שלה והפצתם בשוק. החברה מפתחת פלטפורמה לתקשורת ארגונית, שאמורה לרכז את כל סוגי המסרים השונים שאנשים מחליפים ביניהם, מאימייל דרך הודעות ווטסאפ וזימונים לדיונים, ולשנות את הדרך שבה אנשים מתנהלים מול צרכי עבודתם ומשימותיהם הארגוניות. לכאורה, עוד סבב אחד מני רבים, לו זוכות אלפי חברות סטארט–אפ בימים אלה. אבל בגיוס ההון הזה בכל זאת היה משהו מיוחד.

זה היה סבב מאוד גדול, 120 מיליון דולר, בשווי המשקף ערך חברה של כ – 1.12 מיליארד דולר, ומי שזכתה להזרמת הכספים המרשימה הזו היא חברה שנוסדה לפני פחות משנתיים, השיקה את המוצר הראשון שלה לפני כשמונה חודשים, גייסה כבר 60 מיליון דולר קודם לכן, ומתוכם 43 מיליון דולר לפני כחצי שנה. לפי דיווחי החברה, רוב הכסף עדיין נמצא בחשבון הבנק שלה, ולהערכת המשקיפים מהצד, מה שהניע את הסבב החדש הענק הזה היה שילוב המומנטום המרשים של החברה בחששות מנהליה ממשבר בשווקים שיוריד את ערכי השוק של חברות ציבוריות ופרטיות כאחד וגם יקשה על החברה לגייס כספים, כשבאמת תהיה זקוקה להם.

מי שמשפשפים את עיניהם בתדהמה מול הגיוס הענק והערכת השווי המרשימה שהסכימו משקיעים מקרן ההון סיכון קליינר פרקינס, אחת הקרנות המובילות בעולם, להעניק לחברה הצעירה מסן פרנסיסקו, יכולים לנסות להבין את התופעה דרך המספרים: ל – Slack יש כבר למעלה מ – 30 אלף לקוחות, קבוצות המשתמשות במוצר לצרכי עבודתן ומשדרות ביניהן מסרים בקצב של למעלה מ – 200 מיליון הודעות בחודש. קצב הצמיחה המדהים הזה אפילו מרשים עוד יותר אם לוקחים בחשבון את העובדה שהחברה לא השקיעה עד היום כלל, לדברי המנכ”ל שלה, במאמצי שיווק כלשהם. ההפצה של המוצר הייתה עד כה ויראלית לחלוטין, באמצעות משתמשים שהמליצו לחבריהם וקבוצות עבודה שדרשו מחברי הקבוצה להשתמש בפלטפורמה למילוי משימותיהם.

אבל הסיפור של Slack לא מסתכם רק בצמיחה המהירה של מספר המשתמשים והערכות השווי המרשימות, אלא בעיקר בפוטנציאל הגלום באיום של החברה הזו על ענקית התוכנה מיקרוסופט ובמידה מסוימת גם על מתחרותיה המועטות בעולם התקשורת האירגוניות ובראשן גוגל. כבר עברו למעלה מ–20 שנה מאז התקבע סופית מעמדה של מיקרוסופט כשליטה הבלתי מעורערת בעולם האימייל הארגוני ונגזרותיו. למרות שיותר ויותר משתמשים עברו לשירותי אימייל קלים וזולים יותר (או חינמיים), כמו ג’ימייל של גוגל, מוצריה של מיקרוסופט הם עדיין הסטנדרט הארגוני הרווח ביותר ומקור הכנסה של מיליארדי דולרים. הם גם מגנים על אחיזתה האיתנה של החברה בתשתיות התוכנה הארגוניות ומסייעים למיקרוסופט לשמור על עמדה מובילה בתוכנות האופיס. מצד שני, בקרב הדורות החדשים של העובדים, גוברת התחושה שהאימייל המסורתי והתוצרים הנלווים אליו הם מוצרים שאבד עליהם הקלח. בעיקר כי האימייל המסורתי משקף סביבת עבודה שכבר אינה רלוונטית לעובדים אלה, שרגילים להיות מקושרים לקבוצות רבות ומתנהלים מול סוגים רבים של תקשורת ומסרים. האימייל החד ממדי יוצר עבורם משטח עבודה מיושן ומתסכל, ומזה כבר כמה שנים שחברות סטארט–אפ חדשניות, גם בישראל, מנסות למצוא לו חלופות. גם גוגל יצאה לניסוי פומבי לפני מספר שבועות עם שירות אימייל חדש – Inbox – המנסה ליצור סביבת עבודה נוחה יותר מול תשתיות האימייל ושירותים נוספים של החברה.

עד היום לא הצליחה אף חברה לערער על מעמדה של מיקרוסופט, ולשנות את הרגלי העבודה של מיליארדי אנשים. אבל זה לא אומר שהמצב הזה יימשך לנצח. לא יהיה זה הימור נועז מדי לטעון שבמשרדי מיקרוסופט כבר סימנו את Slack כאויב פוטנציאלי ולכן גם כיעד רכישה. המעורבות של זרוע ההשקעות של גוגל בסבב הענק של חברת הסטארט–אפ מסן פרנסיסקו היא מן הסתם עוד תמרור אזהרה עבור המנהלים של מיקרוסופט. אם יש משהו חשוב שהם למדו בשנות ה–90, הרי זו הידיעה שסטארט–אפ אלמוני יכול להגיח מאי שם וכמעט להוריד אותם על הברכיים ואל מחוץ למשחק. אז היה זה מארק אנדרסין, מייסד נטסקייפ, שיצר חברה שאיימה על מיקרוסופט בשל שליטתה המוחלטת בעולם הגולשים באינטרנט באמצעות הדפדפן החדשני שהפיצה בקרב מיליוני משתמשים מרוצים. האם יש אירוניה, צחוק הגורל, או נקמה מתוכננת היטב של אותו מארק אנדרסין, ממש אותו אחד, המעורב גם הפעם כמשקיע מרכזי ב–Slack? התשובה לכך תתגלה בשנה או שנתיים הקרובות. ישחקו הענקים לפנינו.

פורסם ב"גלובס" – 4 נובמבר 2014

 

 

להמשך»
התאמת עיצוב: לאון זינגר