יזהר שי, יזם היי-טק,
משקיע הון סיכון
ואוהד נלהב,
כותב על השחקנים
ועל האירועים המרכזיים
בהיי-טק הישראלי.

עוד על יזהר...

תקוות וחששותיום חמישי, 14 בינואר 2016

בעוד סיכומי שנת 2015 ממשיכים עדיין להדהד ברקע, במיוחד לאור העובדה שזו היתה שנה מצוינת במבחן ההשקעות בהיי-טק הישראלי, הצלחות יפות בגיוסי קרנות חדשות וגם במספרי האקזיטים, המבט אל העתיד עם תחילת השנה החדשה משלב תקוות להמשך הגאות עם דאגה נוכח חשרות העננים שבאופק. אי הוודאות בבורסות המזרח, הגורמת לפתיחת שנה עצבנית ולירידות שערים בבורסות המערב עשויה להשפיע על אקלים ההשקעות הפרטיות והערכות השווי של חברות סטארטאפ, במידה ואי היציבות תימשך לאורך זמן.

ירידות השווי החדות שחוו חלק מ"חדי הקרן" ברבעון האחרון של שנת 2015, סימנו את תגובת השוק לירידות השערים בבורסות ואת אי השקט המתגבר אצל משקיעים מוסדיים, שרק מספר חודשים קודם לכם הזרימו מאות מיליוני דולרים בהערכות שווי נדיבות ביותר לחברות כמו אובר, Airbnb, סנאפצ'ט ואחרות. ומי שחווה משברים קודמים יודע, שאחרי ירידות דרסטיות בהערכות השווי עלולות להגיע ההאטה בהזרמת הכספים לחברות צעירות שכה זקוקות להם וכתוצאה ישירה מכך ירידה בהיקף גיוסי עובדים חדשים, פיטורים ותחילת מחזור חדש ואכזרי של משבר אמיתי.

ואולם, מוקדם מדי להעריך האם באמת מתפתח משבר, או שגם שווקי החברות הפרטיות חווים כרגע תיקונים ולא יותר מאי ודאות מסוימת. כי בצד החששות, יש כסף רב וזמין להשקעות בחדשנות, הפעילות היזמית בארצות הברית, אירופה, ישראל, סין והודו ובמידה מסוימת גם במספר ארצות בדרום אמריקה, נמצאת באחד משיאי כל הזמנים ובתחומים רבים של עולם הטכנולוגיה התחושה היא שהמהפכה רק החלה.

ובישראל, שתפסה את מקומה בשנים האחרונות כאחד ממרכזי החדשנות והיזמות המובילים בעולם, שתי התפתחויות בעלות משמעות, שמעוררות תשומת לב ותקווה להמשך. ב – 1 בינואר השנה נכנס לתוקפו התיקון לחוק המו"פ משנת 1984, שאושר בכנסת בקיץ האחרון לאחר דיונים רבים ובחינה עמוקה. התיקון שינה את מבנה משרד המדען הראשי והפך אותו למעשה לרשות ממלכתית לחדשנות, העובדת במתכונת של חברה ממשלתית בעלת סמכויות ואחריות בתחומי מימון מחקר ופיתוח, תמיכה בחברות הזנק ועידוד השקעות.

המדען הראשי הפך להיות יושב ראש הרשות החדשה לחדשנות ואמור בימים אלה להתחיל בתהליך הרשמי של איתור מנכ"ל לגוף החדש, שעיניים רבות בשוק המקומי נשואות אליו בתקווה, שיעלה לרמות חדשות את התמיכה הלאומית בחדשנות וביזמות. בוועדת האיתור של המנכ"ל החדש אמור להיות גם נציג של ה – IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, המאגד תחתיו מאות חברות סטארט-אפ, חברות בינלאומיות, קרנות הון סיכון ונציגים שונים מהאקו=סיסטם התומך, והתקווה היא שיימצא מנכ"ל ראוי, בעל ניסיון משמעותי בניהול וביזמות, שיוכל להוביל את הרשות הלאומית לחדשנות למקום הנכון והראוי לה.

ובתחום אחר – חוק האנג'לים, שהחל במקור כיוזמה משותפת של יו"ר שדולת ההיי-טק בכנסת – ח"כ רוברט אילטוב וגם הוא בשיתוף עם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), עבר עם תחילת השנה משולחן ועדת הכספים של הכנסת אל המליאה, בדרכו לאישור סופי בזמן הקרוב. החוק נועד לאפשר תמריצים להשקעות אנג'לים בחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן. בין השאר החוק מטפל בהסדרי מס לקבוצות משקיעים המתאגדות לצורך השקעה בחברת סטארט-אפ ומעלה את רמת הוודאות בהקשר של השקעותיהם של אנג'לים בחברות הזנק. בהינתן, שהאנג'לים, המשקיעים הפרטיים, הפכו להיות מרכיב חשוב ומרכזי במימון מיזמים וחדשנות, אסור להמעיט בחשיבותו של חוק זה. רבות מהחברות המובילות בעולם, וביניהן גם חברות היי-טק ישראליות גדולות וידועות, החלו את דרכן במימון של משקיעים פרטיים. מכאן, שמתן תמריצים ותמיכה במשקיעים פרטיים – אנג'לים – הם איתות חשוב מצידו של הרגולטור הישראלי.

ההיי-טק הישראלי יוצא אם כן לדרכו בשנה החדשה, כשהוא מצויד ברשות לאומית לחדשנות, בחוק לעידוד השקעות אנג'לים ובכלל, בסביבה שמטפחת חדשנות ויזמות. יש הרבה סיבות טובות (הכוללות גם את זמינותן של קרנות השקעה חדשות וחברות בינלאומיות גדולות הממשיכות לחזק כאן את נוכחותן) להיות אופטימיים, אפילו לנוכח העננות המסתמנת בשווקים העולם. נקווה לשנה בהירה, מאירת פנים ומוצלחת.

(פורסם ב"גלובס" – 13 ינואר 2016)

להמשך»

מסכמים שנה: היה טוב, היה מעניין, יהיה טוב (כנראה)יום חמישי, 24 בדצמבר 2015

 

שבוע לפני סוף השנה האזרחית, ניתן כבר לפנות לסיכום השנה החולפת. בסך הכל זו היתה שנה טובה להיי=טק הישראלי, אולי אפילו טובה מאוד. הערכות השוק אומדות את סך ההשקעות בחברות היי-טק ישראליות בשנה הזו בכ – 4 מיליארד דולר, מה שיהפוך אותה לאחת משנות השיא של השקעות הון סיכון בישראל בכל הזמנים. כ – 1,500 חברות סטארט-אפ חדשות הוקמו השנה בישראל ועל פי נתונים של IVC שהתפרסמו באוקטובר, האקזיטים הניבו נכון לסוף הרבעון השלישי השנה כ – 8.1 מיליארד דולר, שיא מכובד מאוד בפני עצמו.

אבל מעבר למספרים, התרחשו פה אירועים וחלו פה שינויים, שהשפעתם ניכרה השנה ושימשיכו ללוות אותנו גם בשנים הבאות. אמש כתבתי בדף הפייסבוק "השבוע: שאלות ותשובות על סטארט-אפים" שהקימו ומנהלים יזמי ההיי-טק איתן לויט ודוד כץ, כי בכוונתי לפרסם סיכום של שנת 2015. ביקשתי מקהילת העוקבים אחרי הדף לשתף את הקהילה בנושאים הראויים לדעתם לאיזכור בסיכום שכזה. לשמחתי, רוב הנושאים שהועלו חפפו את הרשימה שהכנתי לי מבעוד מועד. הנה כמה מהדברים החשובים שקרו כאן השנה, לדעתי ולדעת יזמי היי-טק ששיתפו את התובנות שלהם.

הסינים באים: זו היתה שנה של התחזקות נוכחותם של משקיעים סינים וחברות סיניות בהיי-טק המקומי. כך גם חשב משה שליט, ממובילי פעילות היזמות והחדשנות ברמת גן. על פי הערכות, כחצי מיליארד דולר הושקעו השנה בהיי-טק המקומי על ידי גורמים סיניים וכל מי שמצוי בזירה יכול להעיד שהסינים הגיעו לכאן השנה בהמוניהם. הם חיפשו הזדמנויות להשקיע, ליצור שיתופי פעולה, ללמוד ולמשוך חברות ישראליות להקים לעצמן פעילות משמעותית ברחבי המעצמה הזו, שעד לפני כחמש שנים כמעט שלא הוותה חלק מהשיח הישראלי. ובהקשר הזה הוסיף אמש הבלוגר הלל פולד, אולי הישראלי המקושר ביותר דיגיטלית ברחבי העולם (מאות אלפי עוקבים בערוצי המדיה השונים) שהמשקיעים הגיעו לכאן השנה מכל מקום – מרוסיה ומדרום אמריקה, מרחבי אירופה – כולם חיפשו לעצמם הזדמנויות השקעה חדשות באומת הסטארט-אפ.

Nethanyahu Chinese under PM

האקסלרטורים ממשיכים להאיץ את ההיי-טק המקומי: למעלה משבעים אקסלרטורים פועלים היום בישראל והשנה הזו חיזקה את מעמדם כגורם משמעותי ביותר בזירת היזמות המקומית. האקסלרטורים הכשירו השנה מאות קבוצות של יזמים ובמקרים רבים העלו באופן ניכר את סיכוייהם לגייס כספים ולקדם את המיזם שלהם לשלב השיווק והמכירות. סיגל גפני דלל הסכימה איתי ועם משה שליט ויוסי איזנטל בעניין הזה. איזנטל ואברמי קליגר גם ציינו את 'קמא-טק', האקסלרטור החרדי שסיים לאחרונה את המחזור הראשון שלו בהצלחה רבה, כנושא חשוב בפני עצמו. שמחתי להסכים איתם.

הקרנות מתחדשות: דור חדש של קרנות קם בארץ בשנתיים האחרונות והוא הולך ותופס מקום מרכזי בזירת ההשקעות המקומית. Stage One, 83 North, Tel Aviv Partners, Aleph, Disruptive ואחרות הם שמות חדשים שהיזמים המקומיים למדו להכיר וברוב המקרים גם להעריך. שלא במפתיע, נושא הקרנות החדשות לא עלה כדבר חשוב בקרב היזמים שהתייחסו לסיכום השנה החולפת. אבל בכל זאת, שמו של המשקיע אדן שוחט עלה כדוגמה יפה למגמה החשובה של פתיחות, שקיפות ושיתוף, המאפיינת היום את הפנים החדשות של רבים מהמשקיעים בישראל. וחשוב שהמגמה הזו תימשך. מן הראוי לציין גם את צמיחתן של קרנות חדשות להשקעות בשלבים מאוחרים, כדי לתמוך ביצירתן של חברות ישראליות עצמאיות וגדולות, את מעורבותם המתגברת והמבורכת של שני הבנקים הגדולים בהיי-טק (דרך "פועלים שוקי הון" ולאומי-טק", שהשקיעו השנה גם בקרנות הון סיכון מקומיות). בנוסף, האנג'לים ממשיכים להוות ציר מרכזי ביצירתן של חברות חדשות ובתמיכה בהן בתחילת דרכן, עד לשלב גיוס הכספים ממשקיעי הקרנות. ובהקשר הזה אי אפשר שלא להזכיר את התחזקות המגמה של מימון ההמונים, אותה מובילה בישראל חברת OurCrowd הירושלמית.

תמיכה הדדית ושיתופי פעולה מכל הסוגים: כאן ראינו השנה מגמה חיובית ביותר. יזמי היי-טק. משקיעים, גורמים שונים בתעשייה, כולם התגייסו לצורך יצירת סביבה תומכת ומעודדת יזמות. אלפי אירועים התקיימו השנה באולמות, בפאבים, בחדרי הלימוד שבאוניברסיטאות, בכל מקום אפשרי. אין סוף מפגשים וירטואליים תפסו את מקום הכבוד שלהם במרכז הזירה ואירחו את מיטב המומחים בתחומים שונים. דפי פייסבוק בנושאים שונים משכו אליהם עשרות אלפי חברים וייצרו דיונים בעלי ערך רב למשתתפיהם. בכל אלה ניכרת גם הנטייה לשיתוף, לעזרה הדדית ולתמיכה על פי הצורך. לא בכדי דורגה תל אביב על ידי חברת 'קומפס' בסקר השנתי שלה כעיר החמישית בעולם (והראשונה בדירוג מחוץ לארצות הברית) בתחום של עידוד יזמות וחדשנות וסביבת אקו-סיסטם תומכת. אנשי ההיי-טק הישראלי, כל אלה שיצרו את אווירת השיתוף והתמיכה ההדדית, הביאו במידה רבה במו ידיהם לדירוג המחמיא הזה. היזם אבישי עובדיה ורועי אורון, מנכ"ל SOSA – 'האב' החדשנות של דרום תל אביב – ציינו גם הם את אווירת השיתוף המדבקת וכדוגמה מעולה לכך ציינו את הפודקאסט "השבוע" שעשרות הפרקים שכבר שודרו בו אירחו את מיטב היזמים ואנשי העשייה בזירה המקומית.

SOSA Dec. Photo in events section

יוצאים מהבועה: רבות נכתב בטור הזה בעבר לגבי הצורך הקריטי שביציאה מהבועה המפנקת, המשתרעת לה בנחת בין הרצליה לרחוב רוטשילד בתל אביב. טל קלם, מנהל חממת 'גבהים' באשדוד, המשלבת עולים חדשים, הסכים איתי שלמרבה השמחה, השנה היתה תחושה שמשהו החל לזוז. פורומים לעידוד יזמות החלו לתת את אותותיהם בפעילות מרשימה בבאר שבע ובאשדוד, בכרמיאל ובמעלה אדומים, ברחובות, במודיעין ובנצרת, וכמובן בבני ברק. עוד הדרך ארוכה, אבל נראה שבחזיתות מסויימות נפרצו בקיעים בחומה והם מסמנים את הדרך לשילוב אמיתי של כל חלקי החברה הישראלית בכלכלת ההיי-טק. בין היוזמות הבולטות בתחום זה ניתן למנות את Mobile Monday Nazareth הפועלת לשילוב ערבים ישראלים, האקסלרטור החרדי 'קמא-טק' וטק-קריירה, המעודדת כניסתם של בני העדה האתיופית לתוך בועת ההיי-טק. היטיב לכתוב על כך אמש היזם ענר רבון, ממקימי הסטארט-אפ 'זירה': "נדמה לי שהדבר המעניין ביותר שקרה בהיי-טק הישראלי הוא הדיאלוג של המרכז עם הפריפריה ושל האליטות החדשות מול הצעירים הפרועים של התעשייה. שנת 2015 היא ללא ספק שנת מעבר שמייצגת את הדיאלוג הרחב יותר שבחברה הישראלית… ישראל עוברת שינוי עצום וסצינת ההיי-טק מייצגת אותו לא פחות מכל סצינה אחרת".

Kamatech and Tech Career Screenshot_2015-12-18-18-40-21

חדשנות, לא רק טכנולוגית: בשנה הזו המשיכה מגמת החיפוש אחרי מודלים חדשניים של עידוד יזמות ויצירת סביבה תומכת בחדשנות. SOSA שבדרום תל אביב היא דוגמה למרכז אורבני המאחד סביבו פעילות עניפה של תמיכה ביזמים ויצירת שותפויות חובקות עולם סביבם. האקסלרטור של מיקרוסופט הפך לדוגמה ומופת ברחבי העולם והצוות הישראלי ברשותו של צחי וייספלד קיבל עליו את המשימה המחמיאה לשכפל את ההצלחה הזו בכ – 15 אתרים בינלאומיים של החברה. ודוגמה נוספת – NFX Guild, האקסלרטור המיוחד שהוקם בשיתוף פעולה בין האנג'ל הישראלי גיגי לוי לבין משקיעים בקליפורניה על מנת להאיץ חברות סטארט-אפ שסומנו כמתאימות לתכנית. ואולי הדוגמה הבולטת ברמה הלאומית: אישורה הסופי של התוכנית להקים רשות לאומית לחדשנות שתחליף כבר בתחילת השנה את משרד המדען הראשי בתפקיד הגוף הממלכתי לעידוד יזמות ולתמיכה במיזמים חדשניים.

ומה שלא השתנה: שלא במפתיע, גם השנה המשיכה המערכת הפוליטית בישראל להפגין את מלוא חולשתה וחוסר יציבותה. נכון לכתיבת שורות אלה אין להיי-טק הישראלי שר המייצג אותו בממשלת ישראל, ושר הכלכלה האחרון שירת בתפקידו החשוב מספר חודשים ספורים. הטרור שוב מכה ברחובות ופתרון לגל האלימות הנוכחי אינו נראה באופק. חשרת העננים מתעבה מדרום ומצפון, כמו בריטואל האכזרי הקבוע, המקרב אותנו באופן בלתי נמנע כנראה אל המלחמה הבאה. אבל, כל זה לא חדש. היינו שם בעבר, התגברנו והתחזקנו. ולכן, הצפי שלנו גם לשנה הקרובה הוא בסך הכל אופטימי ומלא תקווה. הולכת להיות כאן שנה טובה. אולי. כנראה.

(פורסם ב"גלובס" – 22 דצמבר 2015)

להמשך»

קיקסטארטר חוקרתיום רביעי, 16 בדצמבר 2015

הסערה הפוקדת רבים מאתרי הטכנולוגיה וההשקעות בימים האחרונים כמעט ולא זכתה לסיקור בארץ: זאנו, פרויקט הדגל של קיקסטארטר, אתר מימון ההמונים, קרס באופן פתאומי (לפחות עבור המשקיעים שלו), לאחר שלא להצליח לפתח את המוצר שלמענו גייס את כספי ההמונים. זו כמובן לא הפעם הראשונה שזה קורה, ככלות הכל מי שמשקיעים דרך קיקסטארטר יודעים שכספם מושקע בפרויקטים עתירי סיכון, אבל בכל זאת בסיפור הנוכחי יש מאפיינים שמיקדו סביבו רעש ציבורי והרבה סמני שאלה.

זאנו היה רחפן זעיר בגודל כף יד, המסוגל לנווט באופן עצמאי ליעד שלו ויותר חשוב מכך, מתכנניו ייעדו לו יכולות לטוס כחלק מלהקה. רחפני הזאנו היו אמורים להתקשר זה עם זה תוך כדי טיסה אל היעד, להחליף ביניהם מידע לגבי מכשולים או שינויים במסלול ולהיעזר זה בזה באמצעות אלגוריתמים מתוחכמים של בינה מלאכותית. לצורך הפרויקט השאפתני הזה גייסו היזמים באמצעות קיקסטארטר כ-3.5 מליון דולר, אשר מומנו על ידי למעלה מ-12 אלף איש, מה שהפך את זאנו לפרויקט מימון ההמונים היקר ביותר של קיקסטארטר אי פעם ברחבי אירופה.

אבל, הכסף הגדול לא עזר וזאנו הרחפן לא המריא. באמצע נובמבר שלחה חברת טורקינג, המפתחת את זאנו, הודעה לאקונית לכל מממניה בה היא הודיעה על הפסקת הפרויקט ופירוק החברה, פחות משנה מהיום בו יצאה לדרך. כסף, למותר לציין, לא יראה איש מ-12 אלף המשקיעים שלה. ובכל זאת, זה מן הסתם לא הגורם היחיד שגרם לסערה בקרב משקיעי החברה וגם רבים אחרים המעורבים בהשקעות באתרים של מימון המונים.

המשקיעים התמרמרו בעיקר על חוסר השקיפות, על חוסר הפירוט בהודעות החברה וגם הביעו תיסכול רב מחוסר היכולת שלהם להבין מה באמת קרה. הרעש בשבועיים שלאחר ההכרזה על כישלון הפרויקט גבר והלך עד כדי כך שקיקסטארטר נאלצה לנקוט בצעדים חריגים. בתגובה רשמית לכתב ה-BBC אמרה קיקסטארטר ש"זה בסדר שיזמים לוקחים על עצמם פרויקטים גדולים ונכשלים בהם, אבל אנחנו מצפים לשקיפות ולאמינות לאורך כל הדרך. המממנים של פרויקט זאנו זכאים לדוח מפורט לגבי כל מה שקרה".

בשבוע שעבר הודיעה קיקסטארטר על מהלך חריג. האתר שכר את שירותיו של עיתונאי חוקר והטיל עליו את המשימה לרדת לעומק העובדות ולייצר דוח שיתאר את השתלשלות העניינים מיום הקמת החברה, דרך גיוס הכספים, השימוש בכספי ההמונים והכישלון המהדהד בחודש שעבר. בין השאר, התבקש העיתונאי הפרילנסר מארק האריס לענות על תהייתם של רבים כיצד ייתכן שהאתר קיבל מימון עבור זאנו אפילו בימים האחרונים ממש לפני סגירת הפרויקט, בשעה שהיזמים כנראה כבר ידעו על הכישלון הצורב. הדוח של האריס אמור להתפרסם בחודש הבא ולמרות שעל הכסף שירד לטמיון הוא כבר לא יפצה, התקווה של קיקסטארטר היא, שהדו"ח יעזור לשקם את אמינות האתר וגם את אמון ההמונים בשיטת המימון החדישה הזו.

חשוב לתת לקיקסטארטר קרדיט, הן עבור התגובה המהירה והן בשל ההחלטה לנסות לרדת לחקר הפרשה העגומה הזו, לפרסם את המסקנות וגם ליישמן לטובת פרויקטים עתידיים. מימון המונים הוא מושג חשוב בעל משמעויות רחבות, שהתפתח רק בשנים האחרונות ויש לנסות לחזק אותו ולשמרו.

הוא פותח אפשרויות למעורבות הקהל הרחב וגם פוטנציאל לרווחים כלכליים בהשקעות שהיו עד לאחרונה שמורות למועדון סגור ואקסקלוסיבי של משקיעים. שיטת המימון הזו גם מאפשרת ליזמים בעלי חזון לממן פרויקטים ייחודיים בדרך דמוקרטית של שכנוע ההמון הרחב.

כמובן, כל מי שמשקיעים בפרויקט מימון המונים חייב להבין שבמקרים לא מעטים זוהי השקעה בעלת מאפייני סיכון גבוהים ביותר. אבל, באותו נשימה זכאים המשקיעים לדעת שמי שמארגנים עבורם את הזדמנויות המימון הללו עושים ככל שניתן כדי לבדוק את המיזמים ואת היזמים לפני ההשקעה ולעקוב מקרוב אחרי התקדמותם והתנהלותם הכספית לאחר קבלת המימון מהציבור הרחב.

נראה שקיקסטארטר עושה את הדבר הנכון בפנייתה לחקירה יסודית, מה שיכול להחזיר את אמון ההמונים לאפיק ההשקעה החשוב הזה. זאנו הרחפן כבר לא ימריא, אבל אלפי פרויקטים אחרים בהחלט מחכים להזדמנות שלהם לזכות במסלול המראה הממומן על ידי הקהל הרחב.

(פורסם ב"גלובס" – 15 דצמבר 2015)

Zano

להמשך»
התאמת עיצוב: לאון זינגר